גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כב · פסוק יב
לאיש זר ללוי ולישראל. לא לממזר, דהוא "זר" לכל ישראל. וכן דרשו בתורת כהנים; אין לי אלא לממזר, ללוי ולישראל מנין, תלמוד לומר "לאיש זר", דהוי למכתב 'כי תהיה לזר', "לאיש" ריבוי הוא, ומרבה אף ללוי ולישראל: