אור ברסלב
גור אריה על ויקרא פרק כב › פסוק ב

גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]

פרק כב · פסוק ב

פרק כב

יפרשו מן הקדשים בימי טומאתם. ומקרא קצר הוא, כאילו כתיב 'וינזרו מקדשי בני ישראל בטומאתן' (כ"ה ברא"ם). ומה שקיצר ולא כתב בפירוש, מפני שכך פירוש הכתוב "וינזרו מקדשי בני ישראל" במקום שראוי לפרוש, ומפרש אחריו מתי ראוי לפרש "אמור אליהם לדורותיכם וגו' וטמאתו עליו" (פסוק ג):

סרס המקרא ודרשהו. דאם לא כן, לא יהיה חבור אל "אשר הם מקדישים לי". ומה שהקשה הרמב"ן דכך פירושו, ולא יחלו בהן שם קדשי, ואשר הם מקדישים לי אהרן ובניו – לא יחללו, ואין צריך לסרס, כך הם דבריו, ואין נראה לי כלל, דאין זה חבור, כי "ולא יחללו שם קדשי" הוא דבר נמשך מן החלול, כאשר יחלו הקדשים נמשך מזה חלול השם, ואשר הם עצמם מקדישים לא יחללו – זהו שמחללים הקדשים עצמם, ולא יתחבר "ולא יחללו שם קדשי" עם 'ולא יחללו אשר מקדישים לי', שאין זה כזה:

תוכן העניינים

גור אריה על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה