גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כ · פסוק כה
בין טהורה לך וטמאה לך. והשתא הוי שפיר "והבדלתם", דכיון דעל ידי מעשה בא זה, שלא נשחט רובו של סימן, שייך הבדלה. אבל דבר שהוא כך בלא שום מעשה, שהיא טמאה וטהורה בעצמה, לא שייך "והבדלתם":
אשר הבדלתי לכם לטמא לאסור. דלא איירי קרא בטומאה, רק באותו שלא נשחט רובו של סימן, ופירש "לטמא" 'לאסור', ונקרא "לטמא", רוצה לומר טמא לך: