גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כ · פסוק ב
עונשין על האזהרות. לא שיאמר להם האיסורים כמשמעות הכתוב, שהרי האיסורים כבר נכתבו (לעיל פרק יח), אלא לעונשין על האזהרות בא:
מות יומת בבית דין. לא בא לפרש ד"מות יומת" הוא בבית דין, דודאי בבית דין הוא, אלא בא לתרץ כפל הלשון "מות יומת עם הארץ ירגמו אותו" (כ"ה ברא"ם):
שבגינם נברא הארץ. דאם לא כן "הארץ" למה לי, הוי ליה למכתב 'העם ירגמו אותו':