גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק יז · פסוק יד
דם ובשר לשון זכר [נפש לשון נקיבה]. פירוש, הא דכתיב "כי נפש כל בשר דמו היא", "היא" קאי על הנפש, שהיא לשון נקיבה. ומה שכתוב "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא", "הוא" קאי על הדם, שהוא לשון זכר. ומה שכתיב "כי נפש כל בשר דמו", "דמו" שהוא לשון זכר קאי על הבשר: