גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק יג · פסוק לז
הא טמא שטהרו כו'. דהווה אמינא, כיון דגזרת הכתוב שאין טומאתו וטהרתו רק על פי כהן (רש"י פסוק ב), ואפילו אם טמאו תלמיד חכם כדין – אינו טמא, אם כן הוא הדין כהן שטהר הנגע שלא כדין טהור, קא משמע לן: