גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק טו · פסוק יג
וכי יטהר וכשיפסוק. אף על גב דלא טהור לגמרי, שהרי לא ספר ולא טבל, נקרא "וכי יטהר" מפני שפסק זובו, ואין עוד טומאה יוצאת, לכך אמר "וכי יטהר":
שבעת ימים טהורים מזיבה וכו'. דאם לא כן, "לטהרתו" למה לי, אלא הכי קאמר, שיהיו כל הז' טהרה אחת, שלא יהיה זוב ביניהן (כ"ה ברא"ם):