גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ה · פסוק ח
אינו מולק אלא סימן אחד. אבל סימן שני לא ימלוק, דעוף סגי ליה בסימן אחד (חולין כז ע"ב), אם כן כל מה שהוא עושה יותר מהכשר שחיטה – הוי הבדלה, וסימן שני אין צריך לשחיטה (שם). אף על גב דברוב נמי כשר (חולין כא.), ואם כן לא היה לו למלוק אלא רוב סימן אחד, סוף סוף לכתחילה בעינן כל הסימן. אבל שני סימנין, אפילו לכתחילה לא בעינן. אבל התוספות (חולין כז ע"ב) כתבו דאף שני סימנין לכתחילה בעינן, ומכל מקום כיון דהכשר שחיטה הוא בסימן אחד אין למלוק השני, אבל סימן אחד יש למלוק, כיון שבזה סימן יש בו דין שחיטה – יש לו למלוק כולו: