גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ה · פסוק א
בדבר שההוא עד בו. פירוש, שאם השביעו בדבר שאין עדות לו, ולא הגיד – פטור, כגון שהשביעו אם לא ראית דבר פלוני, ואין דבר זה עדות לו. דמדכתיב "והוא עד", דלא הוי למכתב רק 'והוא ראה או ידע', מאי "והוא עד", דווקא בדבר שהוא עד לו: