גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ג · פסוק ט
המובחר וכו'. דאין לפרש כמשמעו, שהרי האליה לאו חלב היא, שאינו אסור באכילה (חולין קיז.). ואין להקשות, דשמא אין הכי נמי, ויהיה אסור באכילה ולומר דאליה חלב, דחלב הוא נפרד מן גוף הבהמה, ועל זה יפול שם "חלב", אבל האליה אינו נפרד ממנו. והיינו דקאמרינן (חולין מט ע"ב) 'מה חלב שעל הקרב תותב קרום ונקלף וכו", דשמעינן מזה שענין החלב שהוא נפרד מן הבהמה. ואם כן, איך נאמר שיהיה חלב האליה – שהוא האליה ממנו – דין חלב עליו: