גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק א · פסוק ו
לרבות כל העולות. דלא כתב הפשט וניתוח אלא בעולת נדבה, ומדכתיב "העולה", ולא כתב 'והפשט אותה', מרבינן כל עולה להפשט וניתוח, וה"א של "העולה" ממעט שאם נשחטה חוץ למקומה, והיא פסולה, שאין צריכה הפשט:
ולא נתחיה לנתחים. ועשרה נתחים היו לה, ואלו הן; הראש, והרגל, ושתי ידים, והעוקץ הוא האליה, והרגל, החזה, והגירה, ושתי דפנות, הרי הן עשרה, חוץ מן הקרבים כדאיתא ביומא (כה.):