גור אריה על דברים· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק לב · פסוק יז
לית בהן צרוך. פירוש, ש"אלוה" נקרא כל שמקבלים אותו כאלוה, ואם כן הא דקאמר "לא אלוה", והרי הם מקבלים אותו כאלוה, אלא פירושו שאין בהם צרוך. כלומר מה שצריך להם האדם – דבר זה לא נמצא בהם, כי אין בהם צרוך: