גור אריה על דברים· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כח · פסוק ל
ותיקון סופרים הוא זה. פירוש, שדרך התורה לכתוב הלשון כמו שדרך הסופרים לכתוב הלשון לשבח, כן דרך התורה לכתוב לשון לשבח. ולא שיהיו הסופרים חס ושלום משנים ולתקן דבר בתוכו, חלילה לומר כך, אלא שהתורה נוהגת דרך סופרים, כמו שדברה תורה בלשון בני אדם (ברכות לא ע"ב), כך כתבה כמו שכותבין הסופרים ומתקנים הלשון לכבוד. וכן נתבאר בפרשת וירא (בראשית יח, כב, אות נז) אצל "ואברהם עודנו עומד לפני ה'":