גור אריה על דברים· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כג · פסוק כה
בפועל הכתוב מדבר. כדאיתא בהשוכר את הפועלים (ב"מ סוף פז ע"ב) "ואל כליך לא תתן", בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית, דהיינו שעת הבציר, שהוא גמר מלאכה. לאפוקי שכרו לעדר ולקשקש, דאינו גמר מלאכה, ואינו נותן לכליו של בעל הבית, אין פועל אוכל בו: