גור אריה על דברים· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כא · פסוק יז
כנגד שני אחים. ואין פירושו שיקח הבכור "פי שנים בכל אשר ימצא", דהיינו הנכסים כולם שיקח שני חלקים, דבבבא בתרא (קכג.) מסקינן דילפינן מיוסף, שנאמר (ר' דה"א ה, א) "ובחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו ליוסף", ושם לא ניתן לו אלא שני חלקים כנגד שני בנים, שנאמר (בראשית מח, ה) "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי". והשתא דכתיב "בכל אשר ימצא לו", בשלמא אם פירושו שיקח שני חלקים בכל הנכסים, הוי אתי שפיר "בכל אשר ימצא לו", כלומר דבכל הנכסים יקח שני חלקים. אבל השתא, למה לי, לפיכך דרשו (בכורות נב.) דילפינן מזה למעט שאינו נוטל בראוי, [ד]אם היה לאביו מלוה ביד אחר, אין הבכור נוטל בו פי שנים, דהוי ראוי (ב"ב קכה ע"ב), והתורה אמרה "בכל אשר ימצא לו" (כ"ה ברא"ם):