גור אריה על דברים· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק טו · פסוק יא
על כן מפני כן. לא כמו שאר "על כן" שבמקרא, שפירושו 'הואיל', כמו שכתב (רש"י) בפרשת "וירא אליו" בפסוק (בראשית יט, ח) "כי על כן באו בצל קורתי", דאיך יתכן לומר 'כי לא יחדל אביון הואיל ואני מצוך', ולפיכך פירש 'מפני כן':
עצה טובה אני משיאך. דאם לא כן, "לאמור" למה לי, אלא הצווי בפני עצמו, והאמירה בפני עצמו, ואמירה הוא עצה טובה בלבד: