גור אריה על דברים· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק טו · פסוק ב
שמוט את ידו של כל בעל משה. פירוש, דלא יתכן לומר כפי מצב הכתוב, דאם כן "אשר ישה ברעהו" לא יהיה לו חבור, אבל עכשיו דפירש 'שמוט ידו של כל בעל משה', קאי שפיר עליו "אשר ישה":
גור אריה על דברים· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
שמוט את ידו של כל בעל משה. פירוש, דלא יתכן לומר כפי מצב הכתוב, דאם כן "אשר ישה ברעהו" לא יהיה לו חבור, אבל עכשיו דפירש 'שמוט ידו של כל בעל משה', קאי שפיר עליו "אשר ישה":