אור ברסלב
גור אריה על דברים פרק א › פסוק ד

גור אריה על דברים· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]

פרק א · פסוק ד

פסוק ג

אילו לא היה סיחון קשה וכו'. דאם לא כן, שם מקום למה לי, לכתוב 'סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן', אלא 'אילו וכו":

לשון צוקין וקושי. מפני שסבירא ליה כי לשון "עשתרות" לשון חוזק ותוקף, כמו "עשתרות צאנך" (ר' להלן ז, יג), שפירושו מבחר הצאן אבירי בשן, כמו שכתב בפרשת עקב (רש"י שם), כי "אבירי בשן" (תהלים כב, יג) לשון תוקף, כי הבהמה הטובה יש לה תוקף, לכך פירש "עשתרות" דבכאן גם כן לשון צוקין וקושי. והביא ראיה כמו "עשתרות קרנים" (ר' בראשית יד, ה), דמדכתיב אצלו קרנים, מורה על חוזק, שתוקף הבהמה בקרנים, אם כן "עשתרות" נקרא על שם התוקף:

שם המלכות. דשם העיר ליכא למימר, שכבר כתוב "בעשתרות":

תוכן העניינים

גור אריה על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה