גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק מז · פסוק ב
אבל בתלמוד בבלי וכו'. וסברת המחלוקת שתלמוד שלנו (ב"ק צב.) סובר שברכת משה היה לחזק אותם מפני שצריכין חזוק, שהיו חלשים. ותלמוד ירושלמי סובר אותם שכפל שמותם הוא ראיה על הגבורה שלהם. והכל מודים כי הכפל היא גבורה, רק כי התלמוד שלנו סובר כי הכפל בא לחזק, לפי שהיו חלשים. ולירושלמי אותם שכופל שמם הם כבר חזקים, והכתוב בא להגיד כי הם גבורים, ולכך כפל שמם:
טעם יש בדבר כו'. כמו שכתוב לקמן בפרשת זאת הברכה (דברים לג, ז), עיין שם: