גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק מא · פסוק מד
אני פרעה שיש יכולת בידי. דאם לא כן "אני פרעה" למה לי (כ"ה ברא"ם):
אני גוזר וכו'. דאם לא כן איך קשור "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ורגלו" אל "אני פרעה", לכך צריך לפרש 'אני פרעה ואני גוזר וכו'' (כ"ה ברא"ם):
שלא ברשותך. דאין לומר שלא ירים איש כלל ידו ורגלו חוץ ממנו, דאם כן הוי למכתב 'לא ירים איש ידו ורגלו רק אתה', ומדכתיב "בלעדיך" – שלא יהיה מעשה חוץ ממך, וזהו 'שלא ברשותך':