גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק מא · פסוק לו
אוכל הצבור. ולא כל האוכל, דאם כן ימותו ברעב (כ"ה ברא"ם):
כשאר פקדון. לא שיהיה פקדון ממש, דאם כן היה לו לכתוב 'והיה האוכל פקדון', ומדכתיב "לפקדון" פירושו שיהיה כמו פקדון, כדכתיב (ר' לעיל יא, ג) "ויהי הלבינה לאבן", שפירושו גם כן כמו אבן. והרא"ם לא הבין דברי רש"י בעניין זה, כי לא דקדק רש"י רק לתרץ לשון "לפקדון", ולכך פירש 'כשאר פקדון', שאם היה פירושו שיהיה האוכל פקדון – לא הוי למכתב "לפקדון" בלמ"ד: