גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק מא · פסוק ג
טינבש. הוצרך לפרש לשון לעז, כי לשון 'דק' אינו נופל רק על דק ממש ולא על דבר כחוש, הביא מלשון לע"ז שיאמר גם כן על דבר כחוש, אף על גב שעיקר הלשון על דבר שהוא דק, כמו עפר וחול:
טינבש בלע"ז16א. פירוש אינו דק כמשמעו – שזהו על דבר השחוקב16ב, אלא 'טינב"ש בלע"ז' שהוא נאמר על בשר הכחוש: