גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק לה · פסוק ז
שהקב"ה בבית אל. דאין פירושו כמו "אל אלקי ישראל" (לעיל לג, כ), דהתם פירושו שהוא אלקי ישראל, שעשה עמו נסים והוא אלקיו להצילו (רש"י שם), אבל כאן למה יאמר "אל בית אל", אלא פירושו '[גילוי] שכינתו בבית אל', ואם כן חסר בי"ת, והוא כמו 'אל בבית אל', ובענין אחר למה יקרא "בית אל":
אבל אחד מכל שאר הלשונות וכו'. פירוש שמזה ראיה דלשון מרות ואדנות גורם לשון זה לומר בלשון רבים: