גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק לד · פסוק כט
לשון שביה. לכן טעמו מלרע, דאילו מלשון 'שב' – היה טעמו מלעיל, כמו שפירש לעיל בפרשת לך לך (רש"י טו, טז) דכל מלה שהיא בת שתי אותיות כשהיא מדבר לשון עבר טעמו מלעיל, ו"שבו" הוא בת ג' אותיות, כי שרשה 'שבה' מנחי למ"ד, ולפיכך טעמו מלרע: