אור ברסלב
גור אריה על בראשית פרק לב › פסוק יז

גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]

פרק לב · פסוק יז

פסוק טז

כל מין ומין לעצמו. דמשמעו שלא היה מערב את העדרים, והיה נותן בידם כל עדר ועדר בפני עצמו, ואין זה שייך אלא בכל מין ומין שלא היה מערב אותם ביחד, דאם לא כן מה חלוק עדרים יש כאן:

דרך יום או פחות. דאין לומר "עברו לפני" ממש בסמוך לו לגמרי, שהרי כתוב (פסוק כא) "ותעבור המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא", דמשמע שלא היתה הולכת ממש לפניו. ומיהא יותר מדרך יום ליכא למימר, דלא יתכן לומר "עברו לפני", דלא נקרא 'לפני אדם' אלא שהאדם יכול לבא אליו באותו יום, ואין הפסק לינה בנתים:

תוכן העניינים

גור אריה על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה