גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כד · פסוק א
בגמטריא בן. דאם לא כן מאי עניינו לכאן – שהקב"ה בירך אברהם בכל. והא דלא כתב 'בן' בפירוש, מפני שהבן הוא נחשב 'כל', שעד שלא היה לו בן לא היה נחשב לו לכלום כל הברכה שברכו, מפני שאמר אברהם "ה' אלקים מה תתן לי ובן משק ביתי יורש אותי" (לעיל טו, ב-ג), אבל עכשיו דהיה לו בן – היו כל הברכות שלו ברכות, ולא קודם לכך, ולכך כתוב "וה' ברך את אברהם בכל" על ידי שנתן לו בן: