גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כב · פסוק יב
אמר א"כ לחינם כו'. דאם לא כן "ואל תעש לו מאומה" למה לי:
א"ר אבא וכו'. דאם לא כן מאי נתינת טעם הוא זה [ל] למעלה שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני כו'", אלא מפני שאמר אברהם אל הקב"ה על דבור "אל תשלח ידך" – 'אפרש שיחתי כו", והשיב לו הקב"ה לא שניתי את שפתי, כי לא אמרתי רק להעלותו, והרי העלית אותו, ואם תאמר למה לי לכל זה, "כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה". ומפני שקשה והרי הכל גלוי וידוע לפני השם יתברך, ולמה אמר "כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", אמר כי פירושו כך – כי עתה יודע אני להשיב לשטן ולאומות ששואלים וכו':