גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כ · פסוק יג
אונקלוס תרגם מה שתרגם. 'והוה כדתעו עממיא בתר עובדי ידיהון אותי קרב', לפי זה פירוש "התעו" קאי על האומות, שהיו תועים אחר העבודה זרה, ו"אותי" מחובר למטה אל "מבית אבי", כלומר שהשם יתברך לקח אותי מבית אבי. ומפני שהלשון משמע כי "התעו אותי" מחובר יחד, הלכך אמר שיש עוד ליישב דבר דבור על אופניו כו'. אך יראה שאונקלוס מפרש כי כאשר היו האומות תועים אחר העבודה זרה היה הקב"ה שומר אותי מן הטעות, והוציאני מן הטעות, וזה לשון "התעו" כמו "כל תבואתי תשרש" (ר' איוב לא, יב), שפירושו תעקר שרשו, כך פירש "התעו" השמירה מן הטעות, ואונקלוס תרגם הענין לא המלות: