גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ב · פסוק ט
לענין הגן הכתוב מדבר. שאין לומר לענין שאר עצי האדמה, דמאי ענין זה לכאן, שהרי אין הכתוב מדבר כלל מעצי האדמה אלא מעצי הגן, אלא על כרחך בעצי הגן הכתוב מדבר:
בתוך הגן באמצע הגן. דאין לומר כמשמעו, שגם שאר עצי גן הם בגן, אלא רוצה לומר באמצע הגן. ואין להקשות דכאן משמע שעץ החיים הוא בתוך הגן באמצע הגן, ואילו לקמן משמע שעץ הדעת הוא באמצע הגן, כדכתיב (ר' ג, ג) "ומפרי העץ אשר בתוך הגן לא נאכל", במדרש אמרו דעץ החיים ועץ הדעת עיקר אחד להם, והעיקר של שניהם היה בתוך הגן – באמצע הגן: