גור אריה על במדבר· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק לב · פסוק כד
מגזרת צנה וכו'. ונראה לי מה שלא כתב 'לצאנכם' האל"ף אחר הצד"י, וכתב לשון "צנה", שלשון "צנה" הוא נאמר על רבוי צאן, וכן "צונה ואלפים שתה" (ר' תהלים ח, ח), רוצה לומר רבוי צאן. ולפיכך כתב כאן "לצנאכם":
והיוצא מפיכם תעשו לגבוה. דאין לפרש "תעשו" על התנאי שהתנה עמהם, דלא שייך לומר "היוצא מפיכם תעשו", שהרי כך התנה עמהם, ומחויבים על כרחם לקיים התנאי, ולא היה לו לתלות ביוצא מפיהם. אלא שיצא מפיהם דבר נדר – לעכב עוד שבע שנים – זה תעשו: