אור ברסלב
גור אריה על במדבר פרק כו › פסוק סב

גור אריה על במדבר· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]

פרק כו · פסוק סב

פסוק נו

למה נמנו בני עשרים. כתב הרא"ם, כאן נתן הכתוב טעם בעצמו למה לא נמנו בני כ', ואינו אחד מן הטעמים שנתן למעלה בפרשת במדבר (רש"י לעיל א, מט) ; אי משום כדי שלא יהיה נגזר גזירה של מרגלים עליהם, אי משום כדאי הוא לגיון שלי. וקשה, למה הוצרך ליתן טעם למעלה, והלא הכתוב (כאן) נתן הטעם בפירוש "כי לא ניתן להם נחלה וכו'", כך הם דברי הרא"ם. ולא קשיא מידי, דהא אינו מספיק טעם זה, דאף על גב דאינם נוחלין עם ישראל, וכי בשביל זה צריך שיהיה להם מנין בפני עצמו מבן חודש – שלא היו מונין בו ישראל, ימנה אותם מבני כ', ולא יהיו בכלל נוחלי הארץ. ולפיכך הוצרך לטעם דלעיל לתרץ לך למה נמנו במנין מיוחד. ומה שנתן הכתוב טעם מפני כי לא ניתן להם נחלה, ולא כתב מפני שכדאי לגיון שלי שיהא נמנה בפני עצמו, כי טעם לגיון שלי מספיק למעלה, מפני שלא בא הכתוב (לעיל) רק למנותם, ומפני טעם כי 'כדאי לגיון שלי' לכך נמנה בפני עצמו. אבל כאן שנמנו ישראל מפני נחלת ישראל, אי לאו טעמא "כי לא ניתן להם נחלה וכו'", היה להם למנות עם ישראל בשביל נחלת הארץ, אלא שלא נחלו עם ישראל, לכך לא התפקדו עם בני ישראל. וזה פשוט:

תוכן העניינים

גור אריה על במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה