גור אריה על במדבר· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כה · פסוק ד
לשפוט את העובדים. ולא שיהיה תולה את ראשי העם, כמשמעות המקרא "והוקע אותם", דראשי העם מה חטאו (סנהדרין ריש לה. ), אלא "והוקע אותם" קאי על העובדים:
לעין כל. לאפוקי שלא יהיה חוץ למחנה רחוק מבין דין, כמו בית הסקילה שהיה רחוק מבית דין (סנהדרין מב ע"ב) . וכאן ציוה שיתלו אותם לעין כל, אינו רחוק ממחנה ישראל. והא דלא פירש כמשמעו "נגד השמש" – נוכח השמש, דלמה יהיה נוכח השמש, ואצל תליה כתיב (דברים כא, כב) "והומת ותלית", ולא הקפיד לאיזה צד יתלה אותו (כ"ה ברא"ם):