גור אריה על במדבר· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כג · פסוק כ
אתה שואלני וכו'. הוצרך לומר 'אתה שואלני' מפני מלת "הנה" שיש כאן, כי "הנה" הוא תשובה אל השאלה ששאל "מה דבר ה'" (פסוק יז), הנה זה הוא הדבר, כי "ברך לקחתי":
הוא ברך ולא אשיבנה. פירוש, מה שהוצרך לחזור ולומר "וברך ולא אשיבנה", ודי היה כשיאמר "הנה ברך לקחתי ולא אשיבנה", אלא פירוש הכתוב כי "ברך לקחתי", ומאחר שהוא ברך – "ולא אשיבנה":
וכן הוא גזירת רי"ש. פירוש, שאם אות שניה מן המלה הוא רי"ש, האות שלפניו בצירי, והיינו כשהתיבה פעל עבר דגש, ומפני שהרי"ש בלתי מקבל דגש, יבא צירי, שהוא נח, תמורת הדגש הראוי לבא באות שנית, כך פירש הרא"ם. ויש מדקדקים נתנו טעם אחר, ואינו נכון רק זה:
וטעמה למעלה. פירוש, בתחלת התיבה. וכלל זה; שכל שם דבר שהאות הראשון בפתח קטן, שהוא סגול, טעם הוא בתחילת התיבה: