גור אריה על במדבר· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק יב · פסוק י
והענן סר ואחר כך והנה מרים מצורעת כשלג. אף על גב שפירש למעלה (רש"י פסוק ט) שהקדוש ברוך הוא הלך לו מפני שגזר עליהם נידוי, אין זה קשיא, כי "וילך" (פסוק ט) משמע שלא סר לגמרי אלא ממקום שלהם כדין נידוי, דהיינו מארבע אמות שלהם, ולא סר לגמרי. ומכל מקום עדיין לא בא הפורענות, מפני שהיה לפני הקדוש ברוך הוא, עד "והענן סר ומרים מצורעת":