גור אריה על במדבר· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ה · פסוק כד
אין זה סדר המעשה כו'. כלומר, שהרי אחר הקרבת המנחה כתיב (ר' פסוק כו) "והשקה את האשה", ואתיא כרבי שמעון (סוטה יט. ), ורבנן פליגי התם שמשקה ואחר כך מקריב המנחה, ופירש (רש"י) אליבא דרבי שמעון, שכן משמע לשון המקרא (כ"ה ברא"ם):
להיות לה רעים ומרים. פירוש, דלאו דווקא מרים, אלא 'רעים ומרים', שכל דבר רע נקרא 'מר':