גור אריה על במדבר· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ד · פסוק לב
ויתדותם ומיתריהם לעמודים. פירוש, היתד הוא ארוך ו' טפחים, ומחברו בקלעים, וטבעת נחושת קבוע באמצע, וכורך שפת הקלעים סביב במתרים נגד כל עמוד ועמוד, ותולה הקונדוס דרך טבעתו באונקלי, והוא כמו יתד זקוף, ראשו כלפי מעלה, והוא תקוע בעמוד. ולפי שעל ידי היתידות היו תלויים בעמודים, היה זה בעבודת בני מררי, שהיו נושאים העמודים, וכן המתרים. אבל היתדות שהיו בקלעים, והמתרים למטה, היה בעבודת בני גרשון: