גור אריה על במדבר· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ג · פסוק טו
כשיצא מכלל נפלים הוא נמנה לקרוא שומרי משמרת הקודש וכו'. נראה מה שנקרא "[שומרי] משמרת הקודש" (פסוק כח), פירוש כי הוא נקרא 'לגיון של מלך' (רש"י לעיל א, מט), ו"ברוב עם הדרת מלך" (משלי יד, כח) , ולפיכך נקראו "שומרי משמרת הקודש" משעה שיצאו מכלל נפלים:
להיות נמנה מן הבטן. ודוקא שם (להלן כו, נט) נמנה מן הבטן, לפי שודאי לא היה נפל, שהרי כשנכתבה התורה בימי משה (ב"ב טו. ) כבר יצאת16 מספק נפל, לפיכך מנה את יוכבד מיד. אבל כאן דספק נפל הוא, לא מנה אלא משיצא מכלל נפל: