אור ברסלב
גבעת פנחס תשובה לג

גבעת פנחס· רבי פנחס הלוי הורוויץ

תשובה לג

תשובה לב

לענין שאילתין באשת מומר שנמצא בגט הנשלח לה כעין נקודה סמוך ממש לגג הדל"ת, ועוד נקודות נראה דיפה כתב רומעכ"ת דיש לסמוך על הזכוי שנוהגין בגט מומר כיון שהיתה מהדרת ואף דלאחר שנודע לה שהמומר נאסר בדתינו, השיאוה קרוביה שלא תקבל הגט עד שיתן לה סך מסוים וכן היה אין בזה כלום דלא שייך בזה לומר הוכיח סופו על תחילתו דלא נסתפקו בזה אלא בשתק ואח"כ צווח, אבל בזו שבתחילה היתה מהדרת אדרבה אוקי על חזקתה דבשעת זכוי היה ניחא לה, וכ"ש בזה דמוכח מלתא שלא רצתה לקבל הגט מחמת שנודע לה שהמומר מוכרח מחמת איסורו בדתינו, וכר מן דין אין שום מקום ספק בזה כי אע"ג שלא רצתה לקבל הגט, אין בזה ראיה שחזרה מן הזיכוי, הגע עצמך וכי לא היה ניחא לה שתפטור ממנו ע"פ דת תוה"ק, והוא ישאר באיסורו ע"פ דתם עד שיתן לה איזה סך שתקבל הגט בעצמה ולמה תחזור מן הזכוי שהוא תועלת גדול לה כיון שעכ"פ יהיה מוכרח ליתן לה מחמת איסורו בדתם א"כ לא שייך כאן הוכיח סופו וכו' וכיון שכתבו מסדרי הגט בווינא בזה"ל ויצא הגט מתחת ידינו ת"ל בלי שום פיקפוק או נגיעת אות או שום ריעותא כלל וכלל, ע"כ אין לחשוב כלל שהיה כן בשעת הזכוי אלא בא מחמת דוחק הקיפול ולא שייך בזה לא ראינו אינו ראיה עיין מ"ש הש"ך בחו"מ (ס"ס ל"ז), גם ניסו פה ועבר במשמוש היד, בלא גרירת ציפורן או סכין הדבר מוכיח שלא הי' אלא טישטוש מחמת הקיפול, ואף דיש מחמירין במהדרת במקום עגון כזה היה ראוי לסמוך על רוב הפוסקים, ועיין בב"ש (ר"ס ל"ו) וחשב בזה אף לענין קדושין, אף דבספרי בק"א שם השגתי עליו בזה, אבל לענין גרושין במקום עיגון אין להחמיר, וכ"ש בנידון דידן שאין בו שום פיסול מחמת שינוי צורת אות כמ"ש מעכ"ת, ואין להעלות על לב להסתפק בזה כיון דבל"ז יש לסמוך על הזכוי כנ"ל ועדיף מס"ס ע"כ דעתי נוטה להצטרף להתיר האשה להנשא בלי פקפוק:

תוכן העניינים

גבעת פנחס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה