אור ברסלב
גבעת פנחס הקדמה מנכד המחבר

גבעת פנחס· רבי פנחס הלוי הורוויץ

הקדמה מנכד המחבר

ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק הסיד ועניו הגביר המנושא חכם וסופר המפורסם כק"ש מהור"ר מאיר הלוי איש הורוויץ נ"י לכבוד התורה ולכבוד הגאון האמיתי רשכבה"ג המחבר זצלה"ה הוא מדבר:

מלפנים בישראל חכמי התעודה, שבת תחכמוני בשערי בת ציון הכבודה, כהני הצדק ומחוקקי יהודה, מהם תצא תורה בסוד ישרים ועדה, גם אם חלק לבם כרובם כן גמרו הפקודה, אחרי רבים להטות מסיני כך היא המדה, על כן יצא כאור כל דבר חוק ותעודה, וכל העדה שפה אחת על ארץ יסדו אגודה. ואולם אחרי גלות ישראל מעל אדמתו, גלה כבוד מישראל כאשר נפוצו איש מאחוזתו, כמעט אבדה עצה נבקה חכמתו, לולא ה' אסר חפץ טוב לסגולתו, להקים ברית עולם כי לא תשכח מפי זרעו תורתו, הותיר לנו השרידים אשר חלק למו רוח מבינתו, המה שתילי חמד אשר נטע אל עליון בכרם נחלתו, יורו לישורון דרך ואור לנתיבתו, המה עמודי התורה המה יסודי תושיה, בהערות רוח ממרום עליהם ועינם צופיה, כי גברה יד השכחה עצמה נטויה, בעבור עת לעשות לד' הפרו תורה פקו פליליה. אנשי חבונה כמוהם דלו עצה עמוקה, לאסוף כל אמרת אלוה צרופה ומזוקקה, אשר להוגי דת מפה אל פה נפסקה, למשוך בשבט סופר ועל ספר חוקה, ומשמים הופיע למו כי לא תהיה להם זאת לפוקה, ונהפוך הוא ותחשב להם לצדקה. אמנם כן בהיות עוד זכרון לראשונים, אשר בהעיר להם אוזן קיימו את אשר קבלו לפנים. על כן היג דבריהם מעטים כמציבי ציונים, והמלאכה היתה דים למשכילים ונבונים, בעוד היותם בארץ הצבי חונים, בעוד לא סר שבט מיהודה נשיאי ישראל ושלטונים, אשר בתי מועד לדורשי התורה לפניהם נכונים, וכל אנשי לבב אשר על ברכי התורה אמונים, לשכנם ידרושו ואל ארובותיהם יעופו כיונים, אפס כאפר עברו עתים חלפו עדנים, וידל ישראל מאוד ובגולה הלך מבלי שקט ושאננים, על כן לא עמד בו טעם זקנים, וגם בפתשגן כתב הדת נבוכו הרעיונים, וכפתרון משנה התורה הזאת אלה מאלה שונים. חסדי ד' כי לא תפו וגם בארץ אויב הקים מוש פים, רבים חקרי לב תמימי דעים, ויתן את חינם בעיני המלך ואבירי הרועים, והוכן בחסד אל בארץ שנער מטעם המלך והשועים, בית עקד חכמי ישורון בועד חבירים וריעים, המה אנשי השם בעני אסופות כמסמרות נטועים, המה הכינו לבבם לעשות למשנה התורה כוונים, לבאר כל נעלם ולפענח מצפונים, ולהבין דעת קדושים בקשו ככסף וכמטמונים. ורוח ד' צלחה עליהם ונגלו להם כל תעלומות, ותמצא כת ידם בכל משניות הסתומות, לבחון מוצאם ומובאם מסעם מי מגדולים המה רשומות עברו ושבו כשער לשער בכל עשת השדרים, לסקל כל מכפול לישר מסילה להתהלך במישרים, וכל דבר הקשה בכור בחינתם הביאו בפלילים, להוציא כנוגה צדקם ואורם יזהיר כמשכילים, להיות פקודי ד' יברים קודש הלולים, לבנחי היות שם ערוב ולבלתי יעלו בלולים, ומלבד משפטי התורה המצוה והחוקים, שטו ולקטו כל שיח אמרי צדיקים, אשר יום יום ידרושון במעלי חן ומלינות מתוקים, אשר הפה די חלב מוסר השכל מניקים, מפרי פיהם למודי מדות היקרות מפיקים, ובמלואתם משובצים פניני חכמות רמות שבעתים מזוקקים. ועוד דברים רבים כהמה נוסף עליהם, תולדות אלופי ישורון וחסידיהם, קורות ימי חלדם ומה הגידו אליהם ואשר רגל על לשונם בוועד חברתם, אשר שפוני טמוני חול שיחתם, יעידון על רוחב בינתם, וילמדו דעת את העם לאושר הצלחתם. וגם אבר חידות מני קדם יביעון בסתר הגיון, למען להמון העם נוזליהם בל ישתיון, ובל יהרסו לעלות אל סתרי החכמה ורזי עליון, אשר בסתר כנפי חידתם יחסיון, אפס גדולי חקרי לב מדשן טובם ירויון, המה בעילת החכמה יחרושו ומצפוניהם יבעיון. ובהקבץ כל אלה יחדיו אמרי שפר, ויעשו כולם אגודה אחת אשכול הכופר, ותכונן מחברת התלמוד על כנה ונכתב בספר אז נועדו יחדיו ראשי האבות הם העומדים על הפקודים, נועצו לב יחדיו סתום תורה בלמודים, על דברי התלמוד בלי להוסיף ובלי לגרוע לדורות העתידים, והמה יהיו לדת אל עליון עמודים, וזכרם לא יסוף מתוך היהודים, וכל הבאים אחריהם חכמי הדורות רכב ישראל ופרשים, אלופי יהודא רועי צאן קדשים, הטו שכמם לבאר דברי התלמוד להיותם לכל חפציהם דרושים, המה נפקדו ויהיו לשלשה ראשים, הראש האחד אגפי השם חכמי חרשים, על דברת הפלפולים שות שתו כשערה, להבין דרך ישרה לקלוע אל השערה, ולהשקיט המון הקושיות אשר סביבם נשערה, ובראשם רבותינו הגדולים חכמי צרפת. אשר אין ערוך להם בבקיאות וחריפות, וחכמה ותבונה להם תועפות, המה שפו עדיים על התלמוד לכהן פאר וטוטפות בחיבורם הנורא חיבור התוספות ובעקבותיהם דרכו כל הבאים אחריהם בעלי אסופות, והראש השני יפנה דרך מצולה בלב ים שם ירדו מחוקקים, וגם דנה דלו לנו מים עמוקים, פקודים ישרים ומשפטים צדיקים, לדעת מה יעשו ישראל הלכה פסוקה, על כל דבר משפט וחוקה כאבר עשה לנו רבינו משה בספרו הגדול היד החזקה, ואחריו עורכי השלחן הטהור המה המורים לצדקה, והראש השלישי הוא הסובב הולך בעדן גן האגדות וכרם חמדתם, בין תצפי שדה תפוחים רפידתם אשר בהררי קודש יסודתם, המה חכמי חידות יעמקו עצה בחקר תבונתם, ובסולם החכמה יעפילו דברי חכמים וחידותם, ובסתום חכמה להודיע שמו שקורתם, חקר אליה יחקורו ואל שדי בעזרתם, איש איש כברכתו אשר ברך ד' אותם, וככה הראה ד' לראש יצוריו דור דור וחכמיו דיר דור וסופריו, דור דור ודורשיו, כי לא אלמן ישראל מאלהיו, וזה כמו מאה שנה האירו פני הדור, נוכב דרך מיעקב באורו נראה אור, אשכול הכופר צרור המור, קדוש ה' מכובד צדקתו בחיים כבוד אא"ז גאון ישראל רבינו פנחס נשיא הלוים, נשמתו בעדן גן אלהים בצרור החיים, הוא מאור גולת אריאל ופאר חסידיה, ראש התעודה וצבי חמדת חכמיה, ארץ פולין הרה וילדה ארץ אשכנז גדלה שעשועיה, ברוך הוא וברוך טעמו, כי עוד בימי עלומיו התל רוח ה' לפעמו, להקדיש כל רגעי חלדו לעבודת ה' ולדבר נואמו, ולהועיל לבני דורו זרע ישראל עמו, על כן בחברת תלמידים בתורת ד' לעסוק אהב, בלב בני הנעורים להעלות הלהב, להשכיל על דבר אמת לבלתי פנות אל רהב, וייטב להם תורת פיהו מאלפי כסף וזהב, ובנים בנעוריהם כנטיעים מגודלים, בהיותם על פלגי מימיו הנאמנים שתולים, גדלו והצליחו ויהיו לארזי הלבנון ראשיתם מצער ואחריהם היו עטן, והי' כאלוף ביהודה לפני שמש שמם ינון ולפי עומק תבונתו מאוד עמקו מחשבותיו ובאונו ברה כל שלשת דרכי התורה הציב למסרה, בכולם השליא לעשות אחת מהנה לא נעדרה, בפלפול ההלכות ינוע כאבר ינוע בכברה, כל סלעי הקושיות ישוצץ כפטיש סלע, וכל אבן מכשול יקלענו בתוך כף הקלע ובדברי הפוסקים בסברא ישרה בכל תושיה יתגלע, ובסתרי האגדה עיניו פקוחות לראות את הקודש כבלע, ובראותו כי כביר ידו מצאו, ונחל עדניו גאה גאה, ויכתוב דבריו בספר בלשון חכמים וסדר נאה, ונפשו אוותה ויקראם בשם ספר הפלאה, ואחרי הניח ה' לו מכל עמל ותלאה, כשבתו על כסא המשרה בק"ק פ"פ דמיין בנחת ושובה, וישב מצרף ומטהר הדברים בלימוד הישיבה, וירא ראשית לו חלקה טובה, מסכת כתובות אשר מפי הראשונים בשם ש"ס קטן נקובה, וימלא פי תבל חטבה, במחברתו היקרה ספר כתובה, ויהי כהוציאו לאור את האבן הראשה, ויעש לו שם בשלשה, בפלפול ובהלכה ובאגדה הקדושה, ראש דבריו רכו משמן והמה פתוחות. שפתח שפתיו נועם מגדים ודברי צחות, בעצם המחברת גלי ים התלמוד ירתיח כמרקחות, ובעים רוחו ישקיט גליהם ישיבם אל מי מנוחות, ובאחריתו שם לו דלתים ובריח, בדברי הפוסקים צדקה ותהלה יצמיח, דבר גדול ודבר קטן לא הניח, והמון מים רבים אל פיהו יגית, ובמערכות מלחמותיהם בראיות צודקות בין שניהם יוכיח, ומפי כבוד אאמ"ו הרב המפורסם מהור"ר שמואל שמעלקא הלוי זכרו לברכה ולחיי נצחיים, שמעתי לאמר בין אחד השיחים, כי מראש עלה על רוחו לבטח מעלותיו סביבות השלחן הטהור הגדלות מרקחים, אהה כי עז ענותו וצדקתו ויירא לנפשו פן יורו המורים על חכמתו בטוחים, בהיות שורש הדברים אל פי הפוסקים פתוחים, על כן יעץ להיותם בקונטרוס אחרון אל ספרו נספחים, ויקראם בשם שבת אחים, וכראותו חכמי ישורון ראו פעלו ויאשרוהו, ונבונים בשערים הללוהו, וכל דורשי התורה מעין ישיתוהו, ויוציא לאור בימי כלמו גם חלק השני אשר ידיו כוננוהו, על מסכת קידושין כתבנית הראשון וכמעשהו, אשר בשם ספר המקנה פיו יקבהו, כאור בוקר האיר לישרים ונוגה צדקה מעשהו, ועל כל חכמי תורה יקום אורהו, ויהי כי מלאו לו ימי חלדו, ולמנוחת עדן נקרא בכבודו ויגדל המספד בישראל כי פנה הודו. ואחרי שובו אל מנוחתו, נשאר כל בית נכותו, המה כתבי הקודש כלי חמדתו, תחת יד בנו יחידו היושב על כסאו ועל משמרת תפקידו הוא כבוד אבי אבא צבי חמדת ישראל ופארו, הגאון מופת הדור והדרו, מהור"ר צבי הירש הלוי לחיי עד זכרו, ולא נתנו הזמן להוציא לאור חמדה גנוזה אשר במטמוניו, באשר גם הוא בלימוד הישיבה כל מעייניו וירבו לו פניני חמד אשר רכשו רעיוניו, והנה כרמו שלו לפניו, ונפשו אוותה ויגש את אשר לו ראשונה, ספר לחמי תודה, המה הדרושים אשר השמיע קול במחנה, בקרית תפארתו אשר הוא חונה, ומראש מקדמי ספרו בהקדמה ישא מדברותיו, כי עיניו צופות עת יטח לו מהמון טרדותיו, להפיץ בישראל חיבורי אביו הקדושים הכמוסים באגרותיו, ואולם גבהו דרכי חל מעצת אנוש ומחשבותיו, ועוד טרם החל לבצע אמרותיו, מלאו ימיו ושנותיו, וגם הוא הנה נדרש למנוחת אבותיו, והאבל כבד ליהודים כל העם בוכה למשפחותיו, כי נפל שר צבאותיו, והחיבורים היקרים נשארו שמה באמתתוחיו, ובהיות מקום משכן צאצאיו, הרחק הרבה מאוד ממעונותיו, כמעט היו נשארים שמה בירכתי משכנותיו, לולא גבר חנם בעוז חמדת תלפיות, הגאון הגדול פאר הדור מהור"ר אפרים זלמן זצ"ל מרגליות, אשר מחשבותיו מתוך חיבוריו היקרים לעיני השמש גלויות, כי יקרו לו דברי תורה מכל חמדת שכיות, על כן לחיבורים היקרים האלה כלתה מאוד נפשו ועיניו צופיות, כאשר יאמר משל הקדמוני כי יקר לגוש האדר לאשר חפץ ביקרו, ובהיות רב מאוד מסחרו, ועד רחבי ארץ משטרו, עד מהרה הריץ דברו, והובאו כתבי הקודש לארצינו ויאספם אל ביתו, ויתן משפט הבכורה לחידושי תורה שבכתב בראשיתו, ויצו להעתיקם ולסדרם כל יד אנשי בריתו ויביאם בדפוס על יד איש מהיר במלאכתו ונקרא בשם פנים יפות, ומשביע בצחצחות נשמות להם נכספות, צדקת הגאון המחבר ז"ל תגן עליו כצפרים עפות, ומידו היתה זאת לי, כי בחר החיבור היקר הלזה על אה"ע למנס חבלי, ויתמוך דבריו לבי ויאמר הקשיבה טעמי ושמע בקולי, קחנו ושים עינך עליו לצרפו ולבחנו להוציא למעשיהו כלי, ומסיבות שונות עד כה היתה טמונה בתוך האהלי, וכאשר הפצירו רבים וכן שלמים לבלתי מנוע הטוב על בלי, לעשות רצונם חצני נערתי, ואתיצב על משמרתי, עד אשר בסדר יפה אותו סדרתי, וגם כבוד דודי הרב הה"ג מהור"ר יעקב יושע נ"י יעץ ברוח נדיבה, וישלח לידי את כרך השאלות ותשובות, אשר עלו בגורלו, מאבי אביו הגאון המחבר ז"ל לנחלה לו למס ילוו גם הם על המחברת והיו לאחדים, לערוך על השלחן כל פרי מגדים תאוה לעינים ולהשכיל נחמדים. ורוח לבשה את ב"ד מהור"ר יצחק הלוי נ"י בהרב מהור"ר יואל הלוי זצ"ל איש הורוויץ ויעזוב את ביתו ויפוש את אהלו ויט שכמו לסבול משא הדפוס וסבלו, והנו נצב על עושי המלאכה ולילה כיום יאיר לו, וחפץ ד' בידו הצליח כאשר עינינו הרואות מלאכת הספר כבוד אומר כולו, אחלי נדיבי עם איש לפי מהללו יהי חסדכם עמו להשיב לו כגמולו, למען יהיה לו שכר טוב בעמלו, כל נדיב לב יביאהו אל ביתו בכסף מלא, והיתה שכר לחילו, חלילה לכם מלהשחית את יבולו, ופן יבא איש בליעל לעשות כמתכונתו להשיג גבולו, חלילה לכל ירא ד' להשכין עולה באהלו, כי נוצר תאנה יאכל פרי מעעלו, אשרי שיאחז ויתמוך בידו יברך ד' חילו. והנה קראתי בשם לטעם המחברת הראשונה נתיבות לשבת, יען היא ממקור ספר שבת אחים נחצבת, ועל יסוד מצות לשבת יצרה פנתה נצבת. ולחוברת השנית קראתי גבעת פנחס להקים שם המחבר על נחלתו, למען יזכר שם קדשו על חמדת סגולתו, ושפתיו הקדושים ידובבו במקום הקודש משכן מנוחתו. אני טרם אכלה לדבר כפי פרושות בתחנונים, לפני אל בדי שוכן מעונים, זוכר חסדי אבות וצדקתו לבני בנים, תגן נא עלי צדקת הגאון החסיד המחבר וכשרון פעולותיו התמימים ואבנה גם אנכי ממנו בטוב ובנעימים, לשבת בבית ד' לאורך ימים, לעבדו באמת ובלב תמים, עד יבנה היכל ד' מכון לשבתו עולמים:

כ"ד הכותב וחותם יום הששי לסדר כי פי המדבר אליכם:

לפרט.

בספר הפלאה יגל לבבם הקטן מאיר הלוי איש הורוויץ

תוכן העניינים

גבעת פנחס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה