אור ברסלב

גבורות שמונים· רבי יוסף ענגיל

מ

לט

עי"ל דכבר כתבתי באות ל"ב (כיון דכל ענין פיגול דבעלים הוא רק מפאת זכות הבעלים אשר לו בהקרבן לכן אין יכולין לפגל רק בזריקה דענין בעלים שלהם הוא רק בזריקה דהקרבן גופי' הוא של גבוה ואין להם בו רק הכפרה והריצוי וזהו רק בזריקה דמהאי טעמא אין מחשבת שינוי בעלים רק בזריקה עש"ה:

והנה נראה להוסיף עוד דלא לבד דאין יכולים לפגל רק בזריקה כיון דאינו בעלים רק בה רק דהדבר שהוא מחשב עליו ג"כ צריך שיהי' בעלים בו כיון דכל ענין כח מחשבתו רק מפאת ענין בעלים וע"כ א"א לו לחשב ואין כח למחשבתו לתפוס בהיותה על דבר שאיננו בעלים בו וע"כ אם יחשב בזריקה לאכול מבשרו למחר או להקטיר אימוריו למחר לא יהי' פיגול כלל דבאכילת הבשר והקטרת האימורים שוב הרי אין לו ענין בעלים כיון דאינהו לא מכפרי ולא מעכבי כפרה ואפי' לא יתאכל הבשר ולא יוקטרו האימורים רק יעשו נותר ויופסלו ג"כ הזריקה מכפרת ולכן שוב אין לו ענין בעלים בהם והם רק מצוה גרידא על הכהנים ואיננו בעלים שלה שהוא רק בעלים של הכפרה דהיא רק בזריקה וע"כ נראה דהא דאמר ראב"י דבעלים מפגלין היינו דס"ל כמ"ד דשירים מעכבין וע"כ כיון דהזריקה מכפרת ושפיכת שירים מעכבת הכפרה לכן הוא בעלים של שניהם וע"כ יכולים הבעלים לפגל בזריקה על השירים היינו לחשוב בזריקה על שפיכת שירים למחר ובקק"ל דהבשר נאכל לבעלים וא"כ הוא בעלים של האכילה ג"כ כיון דהוא האוכלם בפועל יכול ג"כ לחשב בזריקה על אכילת הבשר חוץ לזמנו וה"ה דבמנחה נמי שיש בה קומץ ולבונה ואין כפרה רק בהקטרת שניהם אזי למ"ד במנחות (דף י"ז ע"א) דהקטרה מפגלת הקטרה שאם חישב בהקטרת הקומץ להקטיר לבונתה למחר ה"ז פיגול יש לבעלים ג"כ זאת המחשבה משא"כ במנחת סוטה שאינה טעונה לבונה ושירי המנחה נאכלים לכהנים א"כ אין שם מחשבה רק שתחשב בשעת הקטרת הקומץ על אכילת השירים של הכהנים וע"כ מחשבה זאת ליתא לבעלים אפי' לראב"י כיון שהמחשבה על דבר שאיננו בעליו דאכילה לא מעכבא וכנ"ל ולפי"ז גם במנחת חוטא לא יהי' לבעלים מחשבה גם לראב"י וכמובן]:

תוכן העניינים

גבורות שמונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה