גבורות שמונים· רבי יוסף ענגיל
ב
עי"ל עפ"י הנ"ל דהא קשה מדוע הבעלים מפגלין הא אין אדם אוסר דשא"ש ובשלמא כהן מצי אסר דעושה מעשה משא"כ הבעלים דאינם עושים מעשה מדוע יוכלו לאסור וצ"ל דהא דבעלים מפגלין היינו דוקא בשחיטה דשחיטה בזר כשירה וחובת שחיטה בכל הקרבנות על הבעלים ואפי' כששוחט הכהן הוי גם כן רק שליח הבעלים כמבואר בקידושין (דף מ"א ע"ב) ובפסחים (דף ז' ע"ב) ולכן כיון דששא"כ מתייחסת המעשה לבעלים וחשוב ששחטו הבעלים עצמן ושפיר מצי אסרי דע"י מעשה אדם אוסר דשא"ש ולפי"ז במנחות דגם הקמיצה פסולה בזר ואין הכהן שליח הבעלים בשום עבודה שבה דמי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד כו' לכן שפיר לא שייך כלל הא דבעלים מפגלין בשום עבודה שבה ולק"מ [ועיינתי ברש"י זבחים שם וראיתי שפירש הך דבעלים מפגלין על הקבלה עש"ה ועכ"פ לולי דברי רש"י ז"ל יש לומר כמ"ש]:
ודע דעפ"י דברינו אלה יש להבין דברי המדרש רבה ויקרא פכ"ב עה"כ איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו' וז"ל תני ר' ישמעאל לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר לפיכך הזהירן הכתוב שיהיו מביאין קרבנותיהן לכהן והכהן שוחט ומקבל אע"פ שהיו הבעלים יושבים ומחשבין כל היום אין הכל הולך אלא אחר השוחט כו' עכ"ל המדרש. והנה מה שאמר לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר לפיכך הזהירן הכתוב שיהיו מביאין קרבנותיהן לכהן והכהן שוחט כו' צריך ביאור וכן מה שאמר אע"פ שהיו הבעלים יושבין ומחשבין כל היום אין הכל הולך אלא אחר השוחט אין לו מובן כלל לכאורה דנראה דבא להשמיענו דין דאין בעלים מחשבין ומה ענין הדין הזה לכאן ואין אל הדברים קישור כלל ונראה הבנת הדברים דהנה הא דשחיטה לאו עבודה היא יש בו ב' טעמים. א' משום דכשירה בזר. ב' משום דנוהגת גם בחולין ע' זבחים (דף י"ד ע"ב) בתוס' ובכ"ד:
ונראה דב' הדברים מתאימים יחד דהואיל ונוהג גם בחולין לכן אינו עבודה וכיון דאינו עבודה מש"ה כשר בזר וא"כ במדבר דהי' בשר תאוה אסור ולא היתה שחיטה בחולין במינים הקרבים לגבוה שהרי היו אסורים באכילה לגמרי שלא לגבוה ע"כ שוב שפיר היתה השחיטה עבודה והיתה פסולה בזר וזהו שאמר ר' ישמעאל לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר לפיכך הזהירן הכתוב שיהיו מביאין קרבנותיהן לכהן והכהן שוחט ומקבל והיינו דכיון דאסורין בבשר תאוה א"כ גם השחיטה עבודה וצריכה כהן וצריכים להביא קרבנותיהן לכהן והכהן שוחט ומקבל ולא כמו שהוא עתה דרק מקבלה ואילך מצות כהונה רק דאז הכהן עושה גם שניהם שוחט ומקבל דגם השחיטה צריכה להיות בכהן:
והנה בענין בעלים מחשבין נראה דגם ר' ישמעאל ס"ל כראב"י דזבחים (דף מ"ו ע"א) הנ"ל דבעלים מחשבין ואך דכבר כתבנו דהא דבעלים מחשבין הוא רק בשחיטה דכשירה בזר וחובת שחיטה על הבעלים ואפי' כשהכהן שוחט הוא רק שליח הבעלים ומתייחסת המעשה לבעלים וע"כ יכולין הבעלים לחשב ולפסול משא"כ בעבודה הפסולה בזר ואין הכהן שליח הבעלים לכ"ע אין הבעלים יכולין לחשב ולפסול דאין אדם אוסר דשא"ש וכנ"ל וזהו שאחר שהקדים ר' ישמעאל דכיון דנאסרו בבשר תאוה הוצרכו להביא קרבנותיהן לכהן והכהן שוחט ומקבל דפסולה השחיטה בזר לכן אמר אח"ז אפי' הבעלים יושבין ומחשבין כל היום אין הכל הולך אלא אחר השוחט ואין הבעלים יכולין לפסול כיון דהשחיטה פסולה בזר ואין הכהן שליח הבעלים ודו"ק היטב כי נכון הוא בס"ד ובחידושינו במ"א הרבינו בזה עוד גם במ"ר להלן שם ואכ"מ כ"כ]: