גבורות שלמה· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
פרשת קדושים
בפסוק קדושים תהי' כי קדוש אני ד' איש אמו ואביו תיראו להבין הסמיכות כבר פרשתי בחודשי מכבר וכעת נראה באופן אחר בהקדם מ"ש בפ' בא משחז"ל במס' נדה פרק המפלת ובילקוט פ' בלק בפסוק ומספר את רובע ישראל וז"ל דרש רבא מ"ד מי מנה עפר יעקב מלמד שיושב הקב"ה ומונה רביעותיהן של ישראל ואומר מתי תביא טפה שהצדיק נוצר ממנה ועד"ז נסמית עינו של בלעם הרשע אמר מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יתעסק בדבר זה מיד נסמית עינו היינו דכתיב נאום הגבר שתום העין וכו' עכ"ל המאמר הזה אינו מובן דמה זה מדה כנגד מדה על שבלעם אמר דבר זה נסמית עינו ולא נקטעה רגלו ועוד מה חטא בלעם בזה שאדרבה חס על כבודו י"ת שא"ל להשגיח על דבר מאוס כזה ואף שלפי במקום גדולתו של הקב"ה נמצא ענותנותו מ"מ אם בלעם לא ידע מזה אין לו אשם כיון שעכ"פ חס על כבודו י"ת אך ביאור הענין לפע"ד דהגוים אף אותם שמודים במציאותו י"ת כופרים בהשגחת שאומרים שאין כבודו י"ת להשגיח בתחתונים אך עפרא לפומייהו והאמת הוא שהקב"ה משגיח על הכל וזן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כינים אך אעפ"כ העיקר הוא רק בעבור הצדיק שוודאי שאר העולם הגוים והבהמות והרשעים אין ראוין באמת שישים הקב"ה השגחתו עליהם אך מחמת שהצדיק הוא יקר מאוד בעיני ד' וחשוב אצלו שמצינו דהקב"ה חס על כבודו של צדיק יותר מכבוד עצמו י"ת ולכך בשביל הצדיק הוא משגיח על כל העולם והיינו שכולם נצרכים בעולם עבור הצדיק וכמו שאחז"ל שכולם לא נבראו אלא לצוות לזה וכן אטר בן עזאי כולם לא נבראו אלא לשמשני ואני לבראתי לשמש את קוני. אך ביאור הענין העניין והכוונה שכולם לא נבראו אלא לצוות לזה לכאורה אינו מובן דהרי חזינן שאינו כן שיש הרבה רשעים שאינם משתמשין והצדיק אדרבה הם מצירין להצדיק אך הכוונה נראה ע"ד הפסוק כל פעל ד' למענהו גם רשע ליום רעה דהכוונה שהרשע מוכן ליום רעה שיהי' נענש וזה ג"כ הוי למען הקב"ה כי עי"ז ישמעו שאר העולם ולא יוסיפו לחטוא וכמ"כ במדרש כשם שקילוסו של הקב"ה עולה מן הצדיקים כן עולה מן הרשעים נמצא מתחלה נברא הרשע כדי שיהיו נענש ואז יראו חכמים ויוסיפו לקח וביאור הדבר יותר הוא כמ"ש הרב בעה"ק והזכרתיו בחודשי אגרה שפ' שמה שברא הקב"ה דור המבול ודומיהן אינו ח"ו מחסרון ידיעתו ית' רק שזה דומה לאריס הנוטע אילן שבפעם הראשון לא נגמר האילן תיכף רק הוא נוטע גרגיר אחד ונצמח ממנו ענף וחוזר האריס וקוצצו ונוטעו ומרכיבו במקום אחר ככה יעשה כ"פ עד זמן שיוצמח האילן שלם בכל עניניו וכי לא ידע האריס בנטיעה ראשונה שלא יוגמר האילן תיכף רק אחר כמה הרכבות זא"ז כן נמי הקב"ה בוודאי ידע שדור המבול ודומיהן יהיו חוטאים רק מחמת שקניית השלימות הוא קשה מאוד בחיק האנושי וא"א להשיגו רק אחר שיראה לפניו מעשים רבים ממה שעבר לפניו על עוברי רצונו ית' ולכך היו ההכרח שיבראו דור המבול ושאר דורות הרשעים תחלה עכת"ד ועמ"ש בחודשי אגדה שלי שלצד זה יהיו הכרח שדוקא אברהם יצא ממשפחה שהיו עובדי ע"ז ביותר ע"ש וזה כוונת חז"ל שכל העולם כלו לא נברא אלא לצוות לזה כי האדם בחסרון עצמו א"א להכיר כ"כ כי כל דרך איש ישר בעיניו והתאוה ר"ל מביאתו שנראה בעיניו כאילו אינו חסרון כלל אבל חסרון חבירו אפשר להכיר בניקל כי בזה א"ל תאוה ונראה שהוא חסרון ולכך אם האדם רואה את חבירו שיש לו איזה חסרון מכיר בו תיכף ואז נזהר הוא מלעשות זה ולכך כל מה שהאדם רואה אנשים רבים לפניו יותר יכול להצדיק מעשיו להיות יותר צדיק וזה כוונת חז"ל שכל העולם כלו לא נברא אלא לצוות לזה שיהיו עמו בצוותא חדא יוכל לקנות יותר שלימות והנה אנחנו ב"י מאמינים בני מאמינים אנו מאמינים שאין הידועה סותר הבחירה שאף שהבחירה חפשית מ"ע הקב"ה יודע מה שיהיו וצדיק ורשע לא קאמר היינו דוקא שבפה אין הקב"ה אומר שיהיו צדיק או רשע אבל בלב יודע הקב"ה מי יהי' צדיק או רשע ולכך בודאי אין הקב"ה בורא הרשע שאין בו תכנית לבוא צדיק על ידו דהיינו או שמזרעו יצא צדיק שיהיו ניתוך כהיתוך כסף דור אחר דור עד שיצא ממנו צדיק כמו שיצא אברהם מתרח וכמ"ש למעלה או שעכ"פ אחרים ילמדו ממנו שלא לעשות כמעשיו אבל אם לא יבוא ממנו תכלית טוב לצדיק כפי ראות עיניו י"ת אז אין הקב"ה בורא כלל כי זה באמת אין כבודו י"ת להתעסק בטפה סרוחה כיון שלא יבוא עמנו טב וזה שכיוונו חז"ל במאמר הנ"ל שאמת דהקב"ה מספר ומונה רביעותיהן של ישראל ואומר מתי יבוא טפה שהצדיק נוצר ממנה והיינו שהקב"ה ודאי יודע אימתי תהיו הטפה של הצדיק רק כיון שא"א לטפה של הצדיק לצאת רק זיכוך אחר זיכוך פעמים הרבה כמשל האדם הנ"ל לכך מוכרח הקב"ה לברוא מתחלה כמה טפות של רשעים כדי שאח"כ יצא טפה שהצדיק נוצר ממנו אך מחמת שאין הקב"ה מכוין בהתעסקו בטיפות הרשעים רק בעבור הצדיק לכך הקב"ה ומצפה מתי יצא הדבר מכח אל הפועל שיבוא התכלית כמו שהאריס משתוקק מתי יהיו האילן נגמר לגמרי אך בלעם הרשע שהי' מכח האפיקורסים ימ"ש וסבר כיון שהידיעה מכחיש הבחירה בודאי ח"ו אין הקב"ה רואה העתידות ואינו יודע כלל מה יהיו האדם צדיק או רשע וסבר כשהקב"ה בורא הטפה הוא עושה ח"ו כסומא בארובה מה שיקרה שיהיו אח"כ צדיק או רשע ולכך התחיל תמה כיון שאין הדבר ברור להקב"ה שיגיע מטפה זו צדיק לא ה"ל להתעסק בדבר מאוס כזה בשביל הנאה רחוקה שאפשר להיות צדיק כיון שהוא קדוש שהרי בני עלי' המה מועטים ורוב העולם רשעים והוי קרוב להפסד ורחוק לשכר ולכך כיון שעשה עין שלמעלה כאילו אינו רואה עתידות נפרע מדה כנגד מדה ונסמית עינו שבאמת תפח רוחו שאין הקב"ה בורא רשע רק כשבירר לו שיצא צדיק ממנו שהקב"ה יודע עתידות ולכך ל"ק על מה שמתעסק בדבר מאוס כזה כיון שהיא בשביל דבר גדול זה נראה כוונת המאמר הנ"ל. ומעתה הביא נבוא אל ביאור הפ' דלכאורה היו סברא שאין החיוב לאדם להתיירא מאביו ואטו רק אם הם צדיקים אבל אם הם רשעים לא כיון שאין לעולם צורך בהם והם אינן נצרכים לא לו ולא לעולם. אך באמת אף מאב ואם רשעים ראוי להתיירא כי גם הם יש בהם צורך להצדיק שיצא על ידם דבלא"ה ל"ה הצדיק נגמר והוכחה לזה הוא ממש"ל ממה ששאל בלעם מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יתעסק בדברים הללו רק התירץ הוא כנ"ל שאף בריאות הרשע הוא תכלית הצדיק שהוא יקר בעיני ד' אבל אם ח"ו ל"ה הקב"ה קדוש אז היו אפשר לומר שהרשע נברא אף שאין בו תכלית לצדיק ואפ"ה נברא כיון שאין הקב"ה קדוש היא מתעסק בו תש"ה קדושים תהיו כי קדוש אני ד' וכיון שאני קדוש ממילא אף אם האב רשע בודאי יש בו תכלית טוב שבלא"ה מי שהוא קדוש ל"ה מתעסק בדברים הללו לכך איש אמו ואביו תיראו יהיו מה שיהיו יש בהם תכלית טוב וא"ש ואף באינו עושה מעשה עמך אינו חייב לכבדו היינו דיש כבוד ויש מורא ואינו פטור רק מכבוד אבל מ"מ חייב במורא ואסור לבזיתו כמ"ש הט"ז ביו"ד סי' ר"מ ע"ש ולכך דייק בקרא כאן איש אמו ואביו תיראו ובכבוד לא נאמר לשון איש היינו כאן הוי כאומר איש יהיו מי שיהיו כל איש אמו ואביו תיראו הן אם הוי בן צדיק או בן רשע איש מאן דהוא אמו ואביי תיראו אבל כבוד שאיני חייב רק בן צדיק אמר רק כבד את אביך ואת אמך מי שראוי לכך ולא כל אים וא"ש והבן זה.