בתי הנפש על הגדה של פסח· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
מגיד · פסח מצה ומרור
פסקה א
ר"ג אומר כל מי שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא י"ח ואלו הן פסח מצה ומרור. אפשר לרמוז במ"ש רבינו אפרים בפי' עה"ת כ"י פסח פה סח פה שבמרכבה סח לפני הקב"ה הגיע עת גאולת ישראל כי האותיות שבמרכבה מלמדין סניגוריא על ישראל עכ"ל ולרמז זה צרי' לומר בפיו כשם שבמרכבה הליצו טוב וסניגוריא וזה רמז פה סח מצה שהוא סימן גאולה ולימד סניגוריא על המרור שמררו חייהם ודי בזה לגואלם:
ודרך אסמכתא אמרתי להסמיך מ"ש בשם גדול א' דהאחרונים יכולים לחדש חידושים שלא נתגלו לראשונים שעדיין לא הגיע הזמן לגלות החידושי' ההם. ואפשר לעשות סימן לזה פס"ח מצ"ה ומרו"ר. ר"ת פה סח חידושים. מראשונים צפונים היו. ועתה מתגלים רמזים ולאחרונים רשות. ולהיות שאמרו רז"ל כל המרבה לספר ביצ"מ ה"ז משובח רמז בתיבות פסח מצה ומרור שיתן דעתו לספר בי"מ ואפשר יזדמנו לו חידושים אשר לא נתגלו לראשונים. ולהיות כי הגאולה העתידה בזכות משה רבינו ע"ה ואיהו תבע יקרא דאוריתא ויקרא דאורייתא הוא לחדש תמיד חידושים בתורה. ובניסן עתידין ליגאל לכן יש יחס בצד מה רמז הרומז ענין זה בפסח מצה ומרור:
ודרך רמז יש לרמוז שהגאולה תהיה ב"ב ע"י שנתקן יסוד הרוח בתלמוד תורה ולא בדיבור אסור שלא ברא לנו פה ודיבור כי אם ללמוד ולהודות לו יתברך. וזהו פה סח כי הפה נבראת ללמוד תורה. וגם נתקן יסוד האש ונתרחק מהגאוה ונהיה בהכנעה וזהו מצה בלי משהו חמץ וגם נתקן יסוד המים שלא לילך אחר תאוות גופניות כי מרור גימט' מות. ולכן צריך כל מעייניו לעבודת ה'. ובזה תבא הגאולה.
עוד יש לרמוז דהכל תלוי בענוה שמתכפרין העונות כמ"ש כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו. וזה אפשר רמז והוא רחום יכפר עון, עון אותיות ענו כי בענוה מתכפר עון. גם אז"ל דהוי כאלו הקריב בל הקרבנות. וגם מרכבה לשכינה ויתר מעלות וא"כ אם נהיה ענוים תבא הגאולה ב"ב וזה רמז פסח מצה ומרור ר"ת גימטריא ענו:
פסקה ז
בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים. פירוש לא סגי במחשבה ובלבו שיקבע בלבו כאלו הוא יצא ממצרים ושמח בלבו. אלא צריך להראות בהתלהבות בגוף. שיכירו וידעו כל היושבים בביתו מתנועת שמחתו וגופו שהוא עשה לש"ש ויליף ליה מפסוק והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי. ומוכרח שבאמירתו לבנו עשה ה' לי הכר יכירנו בתנועה כאלו הוא יצא: