אור ברסלב
בתי הנפש על הגדה של פסח מגיד › מעשה שהיה בבני ברק

בתי הנפש על הגדה של פסח· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

מגיד · מעשה שהיה בבני ברק

עבדים היינו

פסקה א

מעשה בר' אליעזר ור' יהושע וראב"ע ור"ע ור"ט. כתבו התוס' בע"ז דף מ"ה דאין קפידא בהקדמת שם התנאים דכמו כן מזכיר בהגדת פסח ר"ע קודם ר"ט שהיה רבו כדמשמע פ"ב דכתובות עכ"ל. ובכתובות דף פ"ד ע"ב מצדד בש"ס דפליגי ר' יוחנן ור"ל אי ר"ט חבירו דר"ע או רבו. וראיתי בסדר הדורות דף ק"ד ע"ב שכ' משם הרב שנות חיים דבכנה"ג מסתפק אי ר"ט חבירו או רביה דר' עקיבא ומפורש בת"כ פ' ויקרא שר"ט אומר לו עקיבא והשיב תרשני לומר דבר ממה שלמדתני הרי שהיה תלמיד ר"ט עכ"ד והס' הנז' איננו פה עמנו. ואין ראיה כלל מהת"כ דמשום ענוה אמר הכי ר' עקיבא. ור"ט קראו עקיבא שהיה חבירו ושם א"ל ר"ט כל הפורש ממך כפורש מחייו. ותו דמ"ד חבירו אפשר שהוא תלמיד חבר וכן הוא בשיטה מקובצת שם. ומאי אית ליה עם הרב כנה"ג והש"ס מסתפק ומצדד בזה. ותקשי על הש"ס מהת"כ וע"כ נראה פשוט דאין ראיה מהת"כ ועמ"ש אני הדל בשער יוסף דף פ"ד ע"ג:

רבותינו הגיע זמן ק"ש של שחרית. הכונה דמצוה לקרותה בזמנה וסיפור י"מ כבר עבר. ואי משום עוסק בת"ת והו"ל כעוסק במצוה פטור מן המצוה. הרי כבר אמרו דאפילו מי שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש. ותו דהוכחנו במ"א דדוקא עוסק במצוה פטור מן המצוה אמרו אבל עוסק בת"ת פוסק למצוה שא"א לעשות ע"י אחרים:

מעשה בר' אליעזר וכו' עד שבאו תלמידיהם וכו'. אפשר דהני תנאי שלמים הם היו מתעסקין ברזין עילאין ביציאת מצרים דברים מופלאים ולרוב קדושתם לא רצו לספר בסודות עליונים בפני התלמידים ולא נתנו להם רשות לישב אצלם ועל כן לא היו עמהם התלמידים ואח"ך בבקר באו ואמרו רבותנו הגיע זמן ק"ש של שחרית:

פסקה ב

אראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר י"מ בלילות. אפשר לומר קצת בסגנון אחר ממ"ש זאת לפנים. והוא שאמרו רז"ל והמפרשים שלא ישבו במצרים כי אם רד"ו שנה אך השכינה השלימה החשבון. ואפשר שהכונה על דרך שנבאר כי הנה אמרו ובמורא גדול זו גילוי שכינה. ואפשר במ"ש המקובלים במ"ש נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות כי הענין שהרשע יש בו ניצוץ קדושה וזהו חיותו כמ"ש ואתה מחיה את כלם. והשלם ההוא היה מצמצם ומחבר הקדושה שבו וז"ש נתן עיניו בו אז ידלג הניצוץ הקדוש אשר ברשע והחלק מתדבק בכל ונעשה גל של עצמות עכ"ד. והשתא בכל קושי השעבוד הגם שנתבררו ניצוצי הקדו' רבים. מ"מ אכתי פשו ניצוצות רבות שאם היו מבררים לאט לאט היה צריך ת' שנה להשלים הבירור ואלו היו שוהים עוד היו נטמעים בש"ט ן'. לכן הקב"ה ברחמיו עשה גלוי שכינה בפרסום וכל הניצוצות הנשארים עלו זה ונדבקו בשכינה וינצלו את מצרים וז"ש ובמורא גדול זו גלוי שכינה שאם אמרו נתן עיניו בו וכו' עא"כ וכמה ק"ו לגלוי שכינה. ואפשר דזהו שאמרו דהשכינה השלימה החשבון דע"י הבירור נשלם החשבון. וידוע דהשכינה היא מדת לילה. וזה טעם שהיה מכת בכורות בחצות הלילה. רמז חצות מה שהיו חצי שני הגלות היה סיבת לילה היא השכינה כביכול כי ע"י גלוי שכינה נבררו ני' הקדושה והשלימה החשבון כי כבר יצאו כל ניצוצי הקדו' וכל הגלות היה לברר ני' הקדושה כמ"ש כי גר יהיה ז"רעך וכאשר נשלם הבירור הא תו למה לי:
נמשך לזה אפשר לרמוז פ' פ' ראה שמור את חדש האביב ועשית פסח לה"א כי בחד' האביב הוציאך ה"א ממצרים לילה ולא נאריך בדקדוקים. ואפשר לרמז כי ע"י שלא היה זנות כלל יצאנו מצרים כמ"ש במדבר רבה פ"ג. וגם כביכול שהשכינה היתה בגלות בהעלם נמרץ וגם בזכות האבות וי"ב שבטים ובכח כל זה הפליא חסדו ית' בגלוי שכינה והיה בירור כל כל ניצוצי הקדושה כמדובר:
וזה אפשר כונת נסח תפלת מוסף שתקנו אנשי כנה"ג ברגל אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והנשא עלינו לעיני כל חי וקרב פזורנו מבין הגוים ונפוצותנו כנס מירכתי ארץ והביאנו ה"א לציון עירך ברנה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם. כי ידוע כי כל הגלות ללקט אורות ניצוצי הקדושה אי לזאת תבין תפלתנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה שיהיה גלוי שכינה והופע והנשא עלינו שיאיר אור הכבוד ועי"ז קרב פזורנו מבין הגוים ויתקרב החלק בכל ונפוצותנו שנתפזרו על ידינו קבץ ירכתי ארץ ואח"ך שנגמרו כל הבירורים הביאנו לציון עירך ברנה וכו' בשמח"ת עול"ם היא השכינה:
ונחזור לקראין שם רמז והן מספר בחדש גי' שדי שרומז ליסוד כלומר בזכות ששמרו עצמם לפגום בעריות שהוא פגם היסוד וגם האביב ה' רומז לשכינה אב רמז לג' אבות י"ב רמז לי"ב שבטים וזה רמז האבי"ב. הוציאך ה' ממצרים ע"י לילה שהיא מדת המ' שהיה גלוי שכינה כאמור:
ועל פי זה אפשר שזה היה סברת בן זומא שחייב להזכיר יצ"מ בלילות כי עיקר היציאה בגילוי שכינה שהיא מדת לילה וז"ש ולא זכיתי שתאמר יצ"מ בלילות עד שדרשה בן זומא כל לרבות לילה והטעם שנזכור דע"י גלוי שכינה היה יצ"מ וא"ש כי כל שהוא יסוד מרבה לילה מ' כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא וארעא כמ"ש בזהר הקדוש:

אמר ר' אלעזר בן עזריה וכו' עד שדרשה בן זומא וכו' כל ימי חייך הלילות. הביטה וראה כי המ' מדת לילה כל הוא יסוד לרבות לילה רמז יחוד קב"ה ושכינתיה:

תוכן העניינים

בתי הנפש על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה