בשמים ראש· רבי שאול הלוי איש הורוויץ
סימן כז
נשאלתי מפי הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מוה' אליעזר ליפא קאוולער ני' אבד"ק סקאליט. בנידן שמוכרין במקולין לב בהמה המונח נתבונן ושוהה הרבה יותר ממעל"ע ולא אסרינן להלב משום שנכבש בדמו יום שלם ועניתי ואמרתי דבטוב העולם דן בהיתר לב זה לפי שהביא הש"ך ביו"ד בסס"ט סק"ס גבי בשר המלוכלך בדמים מה שנחלקו קמאי דקמאי אם יש תקנה במליחה וצלוי' בכבוש בדם אי כבוש מבליע ומפליט ומהני מליחה וצלוי' או דכבוש כמבושל ממש ול"מ מליחה וצלוי' וע"ש שכ' דכיון דבשר המלוכלך בדמים הוי דם בעין דאינו יוצא ע"י מליחה וצלוי' ומעתה בנ"ד י"ל דממנ"פ א שרי האי ליבא שנכבש בדמו יום שלם דהרי מבואר בש"ך בסע"ב סק"ג דלגבי עצמו מיחשב הלב דם פליטה אף א"נ דלא מהני שיעתו שלא לבלוע וגם נודע דדם שנכבש למדס"ל דכבוש כמבושל ממש ל"ה רק מדרבנן אסור דדם שבישלו אינו רק מדרבנן ספקו להקל ולפ"ז י"ל ממנ"פ אי נימא דהלב שנכבש בדמו רק בולע ומפליט הרי שפיר מהני מליחה וצלוי' כיון דהוי דמו דם פליטה כנ"ל ואי נימא דהוי כמבושל ממש דלא מהני מליחה וצלוי' הרי כיון דדם שבישלו אינו רק מדרבנן כיון דדעת רש"י והרמב"ם ז"ל וכן דעת הרבה מהקדמונ' דלב דשיע אינו בולע כלל ואפילו ע"י בישול גמור אינו בולע דהשתא ה"ל ספיקא דרבנן דדלמא הלכה כוותיהו דהני דלא בלע הלב גם ע"י כבוש דשיעי ולא בלע כלל וא"כ ממנ"פ שרי האי לב שנכבש בדמו ושפיר משר' שרי ע"י מליחה וצלי' והגיד לי הרב הנ"ל כי גם דיבר בזה עם הה"ג הרא"ת אבד"ק בוטשאטש ז"ל וכתיב בספרו חל"א ראיתי שכ' ג"כ להתיר הלב אך לא דבריו דברי אלה הם.