ברכת רצה· רבי צבי הירש אורנשטיין
סימן סב
עוד להנ"ל.
ע"ד אשר תמה כ"ת במכתבו הראשון על הרד"ך ז"ל דבקנה מקח בזול לא שייך דינא דעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלו דהוי רשע וכמו במתנה שכתב המרדכי ז"ל דל"ה רשע ומשום דגם בדינא דבר מיצרא קיי"ל מתנה לית בה משום דדב"מ דאדרבה מזה ראיה להיפוך דכיון דמדינא דב"מ ילפינן לה הנה שם קיי"ל בזבין במנה ושוה ר' דיש בה משום דדב"מ וכמבואר בש"פ ופוסקים וזהו תימה באמת. וכדי דלא נשוי' להרד"ך ז"ל כטועה ח"ו אמינא דדעתו כדעת הרי"ף והרא"ש והעיטור ז"ל דבהוסיפו לשליח לכך חולקין השליח והמשלח כיון שההנאה בא להשליח ע"י הקני' אשר קנה בעד המשלח דלדעתם ז"ל אפי' אם אמר המוכר בפי' שנותן המותר לשליח אפ"ה חולקין וכמ"ש הר"ן ז"ל לדעתם ז"ל עיין בדבריו ולכאורה יקשה לפ"ז בהך דמצרן דאמרינן שאם קנאה במנה ושוה מאתין חזינן אי לדידיה קא מוזיל משלם לי' המצרן מאתים דכיון דהלוקח שלוחו של המצרן הוא הול"ל דחולקין אף בכה"ג ומזה הוכיח הרד"ך ז"ל דמה דמוזיל גבי' הוי לי' כמתנה דמ"ל אם נתן לו הכל או מקצת ול"ש גביה עשית הישר והטוב ורק דבזה ס"ל להרד"ך ז"ל לחלק בין הך דעני המהפך בחררה להך דמצרנות. דבמצרנות כיון שתקנת חז"ל היה דמסלקינן לי' שייך לומר דלא פלוג רבנן בתקנתן בין מכר למכר משא"כ לענין הך דמהפך בחררה דלא תקנו חז"ל לסלק השני ורק דנקרא רשע דליכא תקנה בזה ולא שייך ענין לא פלוג דאין כאן תקנה כל עיקר וכל דליכא בי' עשית ישר וטוב לא הוי רשע ולכך בהך דמצרנת שפיר מחלקינן דהיכא דלדידיה קא מוזיל משלם לי' מאתים דכיון דרק לו לבדו מוזיל לא דמי כלל למכר ולא שייך לא פלוג ולא שייך א"כ בזה תקנת חז"ל דדמי למחנה דאין בו משום דינא דבר מצרא דמה לי מתנה בכולו או במקצתו והכל א"כ ללוקח ולא דמי לשליח דחולקין דלא נעשה לזה שלוחו בע"כ דאין כאן תקנה. אבל היכי דלכ"ע קא מוזיל אף דמ"מ ליכא בזה עשית ישר וטוב כיון דאיכא לי' רווחא מ"מ ל"פ חז"ל דמ"מ דמי למכר ולא פלוג חז"ל בין מכר למכר משא"כ לענין הך דמהפך בחררה דלא שייך ענין לא פלוג וכנ"ל כל שלקח בזול לא חשוב רשע דאין כאן צד עשית ישר וטוב וז"ב אצלי ביישוב דבריו ז"ל ודוק:
ויש לי בכ"ז הרהורי דברים הרבה אולם אין הזמן מסכים עמדי לצרפם במצרף וכור הבחינה.