אור ברסלב
ברכת רצה סימן מז

ברכת רצה· רבי צבי הירש אורנשטיין

סימן מז

סימן מו

לכבוד הרב המאה"ג חו"ב בחדרי תורה חכמתו פני תאירה כ"ש מו"ה אהרן הלוי נ"י אבד"ק טשודנוב:

תוכן השאלה באיטר שעושה הכל בשמאל ורק שהרגיל לכתוב בימין ומניח תפילין בשמאל כדעת הר"י מפריז ז"ל דאזלינן בתר כתיבתו דנהיגין כוותי' וכמבואר ברמ"א ז"ל סי' כ"ז וכדעת הסוברים דגם בהורגל כך דינא הכי ורק שעתה רצונו להיות סופר סת"מ ורואה שכותב בנקל יותר בשמאל מבימין ורצונו לכתוב אשורית בשמאל. ושאלת כת"ה סובב הולך על שני ענינים לענין שיהי' סופר ולענין הנחת תפילין אם יכתוב אשורית בשמאל וכתב מושיטא בימין. ונבא לחקור אחר מקור הדברים לבררם בשרשם. הנה נודע דדברי הר"י מפריז ז"ל לאו ד"ה היא כאשר כבר הובא בש"ע שם דעת הרא"ש וסה"ת ז"ל דכל שכל מעשיו בשמאל אף שכותב בימין מניח תפילין בשמאלו שהוא ימין כל אדם ומחלוקתן תליא אי ילפינן דתפילין בשמאל מוקשרתם וכתבתם דהקשירה יהי' דומיא דכתיבה שהוא בימין וממילא שההנחה הוא בשמאל. וא"כ עיקר הדבר תלוי בכתיבתו או דיליף לה מידכה יד כהה וכל שרוב מעשיו בשמאל מקרי הימין יד כהה אף שכותב בימין דאין יתרון לפ"ז למעשה הכתב על שאר מעשיו וכמבואר כ"ז למעיין בפוסקים ז"ל ואחרי ההנחה הזאת מצאתי וראיתי דרבו החולקים על הר"י מפריז ז"ל ודעמי'. דמלבד הרא"ש וסה"ת ז"ל הנה הרמב"ן ז"ל בחידושיו למס' יבמות דף ק"ד כתב להדיא דעיקר הלימוד דתפילין בשמאל הוא מידכה יד כהה וכ"כ הרשב"א ז"ל בחידושי חולין דף צ"ב עיי"ש ואחריהם החזיק הר"ן ז"ל בחולין שם דעיקר הטעם דתפילין בשמאל מידכה יד כהה עיין עליו. והנה בגוף הדבר אם אמנם כי מה מני יהלוך להכריע בין גדולי המורים רבותינו ומאורינו הקדמונים ז"ל. אולם אחרי רואי כי החולקים על דעת ר"י מפריז ז"ל רבים מהעוזרים לדעתו ז"ל ולעומת זה נהוג עלמא כדעת מהר"י מפריז ז"ל וידוע דברי הירושלמי אם הלכה רופפת בידך פוק חזי מה עמא דבר אמרתי לבוא ולירד לעומק הענין. ומראש צורים אראנו מדברי הש"ס תמן תנינן בש"ס דמנחות דף ל"ו ידך זו שמאל כו' או אינו אלא ימין ת"ל אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואומר וכו' ר' יוסי החורם אומר מצינו ימין שנקרא יד שנאמר וירא יוסף כו' ואידך יד ימינו אקרי יד סתמא לא איקרי ר' נתן אומר א"צ הרי הוא אומר וקשרתם וכתבתם מה כתיבה כו' וכיון דקשירה בימין הנחה בשמאל וקאמר דר"י החורם נפקא לה מהא דר"נ רב אשי אמר מידכה בה' כהה כתנאי וכו'. והנה לכאור' יקשה לדעת הר"י מפריז ודעמי' ז"ל דמנ"ל לומר דעיקר תלוי בכתיבה דכיון דלת"ק דיליף מידך דאינו אלא שמאל. וכ"כ לרב אשי דיליף מידכה יד כהה פשיטא דאין יתרון להכתיבה א"כ מנ"ל לפסוק כטעמא דר' נתן דיליף מוקשרתם וכתבתם ולומר מהאי טעמא דהעיקר דבכתיבה תליא מילתא שלא כת"ק ושלא כר"א דבתראי הוא וזה דבר שראוי לעורר עליו. והנראה דס"ל להנך פוסקים דגם ת"ק אית לי' הך דרשא דוקשרתם וכתבתם ורק דס"ל דבלאו הך דרשא נשמע דהנחה בשמאל דידך זו שמאל ורק דהך דוקשרתם וכתבתם אתי לזה דהעיקר הא דבעינן שמאל הוא מה"ט דקשירה דומיא דכתיב' וא"כ עיקר בכתיבה תליא מלתא. אבל מ"מ מוכח ע"כ דלא ס"ל דידכה יד כהה דא"כ ליתא כלל להך דידך זו שמאל דהרי כתיב יד כהה ועלה על לבי להביא ראי' לזה דהנה בש"ס דמנחות שם איתא ת"ר אטר מניח תפילין בימין שהוא שמאלו והתניא מניח בשמאלו שהוא שמאל כל אדם אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו ולכאור' יקשה דלמה הוצרך לאוקמי הך ברייתא דאיטר מניח בשמאל כל אדם בשולט בשתי ידיו דזה באמת דוחק גדול דלשון איטר לא משמע הכי ואמאי לא מוקי לה כת"ק דיליף לה דהנחה בשמאל דידך היינו שמאל וכיון דנאמר בפי' שמאל בקרא איטר שוה לכל אדם בזה וכאשר התבוננתי בזה ראיתי דלענין חליצה דילפינן רגל רגל ממצורע דחלץ בימין דוקא נחלקו הפוסקים ז"ל בחליצת איטר דדעת הרמב"ן ז"ל דאינו חולץ כלל וכדאמרי' הכי לענין עבודה דהוי בימין דאיטר פסול ודעת קצת מחכמי הצרפתים דספיקא הוי אי חולץ בימין כל אדם דבתר ימין דעלמא אזלינן אי בתר דידיה אזלינן וכדמבעי' לן בחולין דף צ"ב לענין גיד הנשה אית לי' לעוף ועגיל לבהמ' ולא עגיל מאי וסלקא בתיקו וחולץ בשתיהם. ודעת הסמ"ג וסמ"ק ז"ל דחולץ בימין כל אדם דבזה כיון דכתיב ימין בהדיא בתר ימין דעלמא אזלינן. ובהך דעבוד' פסולו דאיטר משום מום הוא [וגם להך דגיד ל"ד ונרא' דס"ל דהתם הטעם משום דבעינן כף דומיא דיעקב כף עגיל. ומספקא לן או דומיא דמינו והיינו דעלמא או דידי' אזלינן משא"כ היכי דכתיב ימין בהדיא] ויש כותבין בהיפוך דחולץ בימין דידי' וג"כ מטעמים הנ"ל ורק דלדעתם שמאל דאיטר מקרי ימין ועיין כ"ז בפוסקים וביש"ש יבמות הכריע דהעיקר כדעת הסמ"ג ודעמי' ז"ל דימין כל אדם עיקר ורק לחומרא יש לחלוץ לכתחיל' בשתיהם עיין בדבריו ז"ל ולפי הנ"ל עיקר קושית הנ"ל היא רק לדעת הסמ"ג ודעמי' ז"ל דלדעתם גם בהך דתפילין לת"ק דיליף מידך זו שמאל איטר מניח בשמאל כל אדם ושפיר הו"ל לאוקמי ברייתא שני' כת"ק וכנ"ל ומזה מוכח דס"ל להש"ס דגם לת"ק ס"ל הך דוקשרתם וכתבתם וא"כ כיון דגלתה תורה דבכתיבה תליא מילתא איטר מניח בשמאל כל אדם גם לדידיה וכיון דלת"ק ולר"נ דרשינן הך דוכתבתם ולא מידכה יד כהה וכנ"ל דת"ק ע"כ לא ס"ל יד כהה דאל"כ ליתא כלל להך דידך זו שמאל דבפי' כתיב יד כהה לכן פסקו דעיקר בכתיבה תליא. ובאמת כי יש לומר לת"ק בהיפוך דמהך דוקשרתם ילפינן דבעינן שהקשירה יהי' דוקא ביד שכותב בה ומ"מ בעינן ג"כ שמאל כל אדם דוקא בהנחת תפילין מקרא דידך זו שמאל וכנ"ל לדעת הסמ"ג ודעמי' ז"ל ונ"מ לפ"ז בהך דוקשרתם דאיטר א"י להניח לא בימין ולא בשמאל דכיון דמידך ילפינן שיניח בשמאל כל אדם דוקא איטר א"י להניח כלל דבעינן שיהי' ג"כ הקשירה ביד שכותב בה:

אולם גם לפי"ז לא נוכל לאוקמי הך דאיטר מניח בשמאל כל אדם כת"ק דלדידי' לפ"ז איטר א"י להניח כלל וגם מוכח משתי ברייתות אלו דלא ס"ל כת"ק אלא או כר"נ מוקשרתם או מידכה כרב אשי ונקל עכ"פ קצת הקושיא על הר"י מפריז דלא הוי ר"נ עכ"פ יחיד נגד רבים ואך דמ"מ יפלא דמנ"ל להנך פוסקים להחליט דעיקר הטעם מהך דוקשרתם וכתבתם ולגזור אומר בשביל זה דעיקר בכתיבה תלוי ולא כהך דרשא דר"א מקרא דידכה יד כהה דאין יתרון כלל למעשה הכתב וברובא תליא מילתא דאם רוב מעשיו בשמאל ימינו הוא יד כהה וכנ"ל לדעת החולקים. והנראה לדעתי דהנה בש"ס דבכורות דף מ"ה פליגי רבי ורבנן לענין עבודה בשולט בשתי ידיו דרבי פוסל וחכמים מכשירין וקאמר הש"ס התם דפלוגתייהו הוא דרבי ס"ל דכחישותא הוא בימין ורבנן ס"ל דבריותא הוא בשמאל וידוע דהלכ' כחכמים וא"כ יקשה דאי נימא כדרשא דר"א דבעינן שיניח ביד כהה דוקא אמאי פשיטא להש"ס דבשולט בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם דכיון דקיי"ל כחכמים דבריותא היא בשמאל ח"כ כל כה"ג לית לי' לזה ששולט בשתי ידיו יד כהה כלל וא"י להניח כלל לא בימין ולא בשמאל ומדמסיק הש"ס הכי יצא להם להר"י מפריז ודעמי' ז"ל דליתא להך דרשא דר"א ורק מוקשרתם וכתבתם ולכך בשולט בשתי ידיו יכול להניח בשמאל ולקשור בימין שכותב בה ודו"ק:

אולם אחר ההתבוננות ראיתי דאין מזה עזר נגד דעת רוב הפוסקים החולקים על הר"י מפריז ז"ל דבאמת בפרשת קדש כתיב ידך ורק בפרשת והי' כי יביאך כתיב ידכה בה' וא"כ שפיר י"ל דגם לת"ק ס"ל הך דידכה יד כהה ורק דס"ל דלענין הנחה בשמאל מידך סתם ילפינן דידך זו שמאל ודרשא דיד כהה אתי לגלויי דשמאל משום יד כהה הוא ולכך איטר מניח בימין כל אדם גם לדידי' ומ"מ מדכתיב ידך בפ' קדש בלי ה' ילפינן דמי שאין לו יד כהה כגון בשולט בשתי ידיו מניח בשמאל כיון דמ"מ לא הוי יד שבכח כמו באיטר ולזה כתיב ידך סתם דזו שמאל. גם לר"י החורם יש לומר הכי דמידכה ילפינן יד כהה וידך דפרשת קדש אתי לשולט בשתי ידיו דאין לו יד כהה ומ"מ שולט בשתי ידיו מניח בשמאל ולא בימין כיון דמ"מ יש גילוי מהך דידכה דרוב בני אדם מניחין בשמאל. א"כ כיון שאין בו יתרון כח לשמאל על ימין הדעת נותן דהך דידך אתי שיניח כשאר ורוב בני אדם. ויש לי בזה הרהורי דברים הרבה בהך דמכילתא פ' בא לענין גידם שהאריכו האחרונים ובראשם המ"א ז"ל ואכמ"ל בשגם לא הבאתי עוד כל רעיוני בזה במצרף הדעת והתבונה:

אמנם אף אם נניח כל זה ונחליט דעיקר הטעם משום דרשא דוקשרתם וכתבתם כו' אינו מוחלט עוד לדעתי לומר בשביל זה דרק בכתיבה תליא מילתא שיניח ביד שכנגדה. דבאמת מהך דוקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין אינו דרשא גמורה לענין הנחה שתהיו בשמאל דוקא דאינו דרשה רק לענין הקשירה שתהיה בימין דוקא אבל מ"מ הרי יכול להניח ג"כ בימין ולקשור ע"י אחר בימין הקושר דלזה שפיר מהני ע"י אחר וא"צ לקשור דוקא בעצמו וכדאמרי' בהך דחבר שהיתה אשתו קושרת לו תפילין בזרועו בע"ז דף ל"ט ורק שהוא גילוי מילתא דהך דידך היא בשמאל דמסתמא קושר בעצמו וח"כ כמו כן אין ראיה דנלך בתר כתיבה דוקא. דהתורה דברה ברוב ב"א שכל מעשיהם בימין ועיין ברש"י ז"ל שפירש הך דמה כתיבה בימין כו' דרוב ב"א כותבין בימין דלכאורה מה בעי רבינו בזה. ולפ"ז י"ל דכוונתו לזה שבררתי דהוא רק גילוי מילתא אהך דידך ולא תליא בכתיבה ורק באיטר לגמרי שמאל דידיה הוא ימין וכמו שפי' רבינו ז"ל לקמן בהך דאיטר עייש"ה. ולכאורה חשבתי בראשית ההשקפה דזה ראי' ברורה מפירש"י ז"ל. אולם אחרי העיון ראיתי דיש לומר דכוונת רש"י ז"ל הוא רק לענין שולט בשתי ידיו דלא נימא לפ"ז דמניח וקושר באיזה יד שירצה ורק דיש לילך אחר רוב בני אדם. אבל מ"מ אין ראי' שרבינו ז"ל לא ס"ל דאזלינן בתר כתיבתו [ולפ"ז אין לומר לת"ק דדריש ג"כ הך וקשרתם וכתבתם לענין הנחה דאין זה רק גילוי להך דידך היינו שמאל ולדידיה בלא"ה ידך זו שמאל וא"כ איטר אי לאו דנימא דס"ל הך דידכה כו' הי' מניח בשמאל כל אדם לדעת הסמ"ג וסה"ת וכמובן] ודוק בזה:

ועדיין יש מקום בראש לומר דעיקר הך דמה כתיבה בימין אף קשירה בימין לאו לקשירה אתי שצריך לקשור בימין דוקא ורק שעיקר הלימוד הוא שיניח באופן זה שהקשירה תהי' בימין והיינו שההנחה תהי' בשמאל אבל על הקשירה גופא אין נ"מ אי בימין או בשמאל והיינו דאם קשרו אחר על ידו יכול לקשור באיזה יד שירצה [ולכאורה כן משמע מדלא אשתמיט לא' מהפוסקים ז"ל שישמיענו חידוש דין זה שהקשירה צריך להיות בימין דוקא] וא"כ שפיר י"ל דרק בכתיבה תליא מילתא שיניח ביד האחר ולא ביד שכותב בה וכדעת הר"י מפריז ודעמי' ז"ל. ולכאורה אמרתי להמתיק הדבר יותר דהנה כבר נודע מחלוקתן של ר' אלי' ור"ת ז"ל דר"א מצריך לקשור בכל יום וכדאמרינן מנחות דף ל"ה לענין ברכה משעת הנחה ועד שעת קשירה ור"ת חולק ופי' דקשירה דהתם היינו ההידוק שמהדקו והביא ראיות לדבריו אלה. ובתוס' מנחות שם רצו בתחלה לומר דמסתברא כדברי ר"ת בתפילין של ראש וכר"א בתפילין של יד. דבתפילין של יד כתיב וקשרתם לאות על ידך דמשמע שקושר בשעת ההנחה ודייקו לזה ג"כ מהך דהכא דכיון דקשירה בימין הנחה בשמאל ואם הי' קושר תחילה ואח"כ מניח אין ראי'. אבל תפילין של ראש לא צוותה התור' לקשור והקשר שלה היא הלכה למ"מ ואח"כ מסקו דאין חילוק דגם בשל יד לא בעי קשירה בכל יום עייש"ה שהאריכו בזה וכן פסקינן אנן להלכה דבין בשל ראש ובין בשל יד א"צ לקשור בשעת ההנחה עיין כ"ז בפוסקים ז"ל. והנה לפ"ז עכצ"ל דס"ל דהך דוקשרתם בתפילין של יד ג"כ היינו רק ההידוק שמהדקו בזרועו ולא צוותה תורה כלל על הקשר ורק שגם קשר של יד וצורתו הוא הלמ"מ כמו בתפילין של ראש וע"ז קאמר הכא דכיון דקשירה דהיינו ההידוק בימין הנחה בשמאל וכיון שכן דאין הקשירה דקרא רק ההידוק שהוא צורך לההנחה ואינו ענין ומצוה בעצמו שאינו מוסב על הקשר של התפילין שנאמרה דמותו וצורתו מסיני לא מסתבר לכאורה לומר שהקפידה תורה שיהי' נעשה בימין דוקא. ועכצ"ל א"כ לפ"ז דהך דמה כתיבה בימין אף קשירה בימין מוסב רק לענין ההנחה שיניח באופן שתהי' הקשירה בימין שההנחה תהי' בשמאל אבל על הקשירה גופא אין נ"מ ואם קשרו אחר על ידו א"צ לקשור בימינו דוקא וכנ"ל:

ואמינא לכאור' להביא קצת ראי' לזה דההידוק אינו מצוה בעצמותו מהך דחבר שקושרתו לו אשתו תפילין בזרועו ואי נימא דהקשירה דהיינו ההידוק הוא מצוה בעצמותו איך תוכל אשה לקשור הרי לאו בת חיובא היא דהרי גם כתיבה ממעטינן מה"ט בנשים משום דכתיב וקשרתם וכתבתם דכל שאינו בקשירה היינו בההנחה אינו בכתיבה וכ"ש דהול"ל הכי לגבי הקשיר' עצמה אלא ודאי דאין הקשיר' דהיינו ההידוק מצוה בעצמותו ורק שהוא צורך ההנחה והמצוה הוא רק ההנחה וכל שנעשה ההידוק יהי' באיזה אופן שיהי' שפיר דמי וז"ב. אולם אעפ"כ כתבתי רק שיש קצת ראי' דיש לומר דהחבר הי' סובר כמ"ד לילה ושבת זמן תפילין ונשים חייבות ג"כ בתפילין דלא הוי מ"ע שהזמן גרמא וכמבואר ועכצ"ל כן לדעת הר"א ז"ל וכמובן, ויש לדבר עוד הרבה בזה אלא שאין כאן מקום הביאור. כן עלה על לבי:

**(מלחמות אריה הנה בבכורות ל' ע"ב איתא הלשון אמר רשב"א משום ר' מאיר מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומעת לו תפילין על ידו ור"מ הא אית לי' בהדי' בערובין צ"ו דנשים חייבות בתפילין דהוי מ"ע שלא הזמן גרמא אבל בע"ז ל"ט ליתא הגרסא משום ר"מ ע"ש אך מה שמביא מו"ח ז"ל שהיתה קושרת לו בזרועו בגמרא בבכורות ובע"ז איתא הלשון על ידו. ועל ידו הוי הפי' בשבילו כמו שפי' רש"י ז"ל בחולין כ"ט ע"א גבי ומירק אחר שחיטה על ידו וז"ל בשבילו כמו מערב אדם על יד בנו ובתו והוי פי' בשבילם ע"ש. וכן נראה ממה דאמרינן התם נשאת למוכס היתה קושרת לו קשרי מוכסין על ידו דע"כ הכונה בשבילו דודאי לא הוי הפי' בזרועו אך התוס' במנחות ל"ה ד"ה משעת הנחה הביאו הלשון והיתה קושרת לו תפילין בזרועו כו' ולפי שאין נוח לקשור בידו אחת היתה מסייעת לו עכ"ל אך גם לפ"ז יש לפקפק לכאורה קצת במה שהעיר מו"ח ז"ל דאי נימא דהקשירה דהיינו ההידוק היא מצוה בעצמותה איך תוכל אשה לקשור הרי לאו בת חיובא היא. כיון שהוא בעצמו הי' קושר בידו רק שהיא היתה מסייעתו א"כ אפי' אם האשה פסולה לקשור י"ל דכשר בכה"ג ולכאורה תליא דבר זה במחלוקת הפוסקים בישראל ופסול שאוחזים בסכין ושוחטין דהרשב"א ז"ל פוסל השחיטה וכן פסק המחבר ביו"ד סי' י"א והש"ך הביא שיטת הא"ז והג"ה דפ"ק דחולין שמכשירין וכן הוא בתוספתא וכן הרש"ל ז"ל פוסק הכי. וכן משמע מהפמ"ג שפסח ג"כ הכי ע"ש ולפ"ז לדעת המכשירים גם בנ"ד מותר דחשוב ג"כ כמו כשר ופסול שקשרו יחד דצריך להיות כשר כמו בשחיטה. אך לפע"ד י"ל דהתם לענין השחיטה בדעבד כשר. וכן הכא בדעבד כשר אבל לכתחילה צריך להיות אסור דהא מ"מ לא עביד המצוה כתיקונה. וא"כ שפיר יש להוכיח מהך דחבר שהיתה מסייעתו לכתחילה שההדוק אינה מצוה בעצמותה וכמ"ש מו"ח ז"ל. והנה גוף החקירה של מו"ח ז"ל אם צריך לעשות ההדוק בעצמו או אפשר שיעשה ע"י אחרים נ"ל שיש להוכיח מהספרי שהביא המג"א שם סעי"ק ג' מה ת"ל על ידכה להביא את הגידם שהוא נותן בימין ע"ש. והנה גידם שאין לו שמאל ע"כ אחר מהדק לו אלמא דשרי ועי' בתשו' מהרי"ט א"ח סי' ז' אהא דמברכינן להניח תפילין ולא לקשור תפילין וכתב דאפשר דוקשרתם קאי על הקשירה דמקודם ולא על ההדק ע"ש ודבריו צ"ע מהא דקאמר בגמרא מדקשירה בימין הנחה בשמאל ועי' בתוס' דמנחות הנ"ל שהוכיחו דהך וקשרתם הוא בשעת ההנחה ממש מהגמרא הנ"ל. ולשיטת ר"ת צ"ל דההדק הוא הקשירה. אבל אי אפשר לומר דוקשרתם קאי על הקשירה דמקורם דא"כ איך יפרנס הגמרא הנ"ל:)**

אולם באמת אף דגוף הדבר דאין ההידוק מצוה בעצמותו ברור ונכון לדעתי לפי האמת וההלכה. ואין לומר א"כ דהקפידה תורה ע"ז שיהי' בימין או שיהי' הקושר דהיינו המהדק בר חיובא וגם לא אשתמיט לשום אחד מהפוסקים ז"ל שיאמר כן שצריך להיות בימין וגם שאין אשה יכולה לקשור תפילין בזרוע האיש דלאו בת חיובא היא דלית הלכתא כהחבר בזה שהניח לאשתו לקשור לו. הנה עכ"ז לפענ"ד קשה לפרש הך דהכא דמה כתיבה בימין אף קשירה בימין דלאו לענין הקשירה נאמר ורק לענין ההנחה שתהי' באופן זה שתהי' הקשירה שקושר בעצמו בימינו דהיינו שיניחם בשמאלו וא"א להאמר כלל דבאמת הך היקשא דוקשרתם וכתבתם אינו מופנה שנאמר דלזה אתיא דמהך היקשא ילפינן דכל שאינו בקשירה כו' וא"כ בשלמא אי נימא דאתיא לקשירה גופא שצריכה להיות בימין ורק שממילא יש גילוי מזה דהך דידך היינו שמאל וכאמור למעלה ניחא דיש לומר דלכל מילי איתקיש הקשירה והכתיבה משא"כ אי נימא כנ"ל דלא ילפינן כלל לענין הקשירה בעצמה ולא איתקש לזה דאין הקשירה דהיינו ההידוק בעצמו מצוה פשיטא לי שאין לילף וללמוד מזה כלל לענין ההנחה כיון שאין ההיקש מיותר וכנ"ל וזה פשוט וברור אצלי. וע"כ צ"ל א"כ לפ"ז דלפי האמת לא דרשינן הך דוקשרתם כו' לענין ההנחה בשמאל ומאן דדריש הכי ס"ל דההדוק דהיינו הקשירה היא מצוה בעצמותה. והקפידה התורה שתהי' בימין ואנן לפי פסק ההלכה לא קיי"ל באמת הכי וכמו שבררתי. ורק דילפינן שמאל מהך דידכה יד כהה או לדעת החולקים על הסמ"ג וסה"ת ז"ל לענין חליצת איטר וס"ל שחולץ בשמאל כל אדם מהך דידך זו שמאל כת"ק וליתא א"כ לפי האמת להך דרשא דוקשרתם כו' לענין ההנחה בשמאל וא"כ אין יתרון להכתיבה על שאר מעשיו וכדעת החולקים על הר"י מפריז ודעימי' ז"ל אחרי הדברים האלה והחזיון הזה קשה בעיני לקבוע מסמורות בהלכה זו לילך רק בתר כתיבתו אחרי שרוב הפוסקים ז"ל חולקים בזה וכאשר בררתי בדברינו למעלה וחזקתי דבריהם ז"ל מדברי הש"ס. ואם אמנם כמו כן לא אוכל להכריע נגד הכרעת רבינו הרמ"א ז"ל והמנהג. וביחוד אחרי שגם מדברי התוס' בסוגיא דשמעתין ד"ה מה כתיבה כו' נראה שדעתם נוטה לזה [ועיין בדבריהם שעשאוהו בכה"ג כשולט בשתי ידיו ונ"מ דהיכי דהוא להיפוך שרוב מעשיו בימין וכותב בשמאל מניח בשמאל כל אדם ודלא כמו שביארו בש"ע לדעת הר"י מפריז ז"ל דהכל תלוי בכתיבתו עיי"ש] עכ"ז היכי שרק מחמת הרגלו כותב בימין וכל שאר מעשיו בשמאל לפע"ד יש לו להניח תפילין כשאר איטר בימין כל אדם שהוא שמאלו אחרי שבזה בלאו הכי יש חולקים עיין במרדכי ז"ל. ומי שרוצה לצאת ידי כל הדיעות יניח בכה"ג בשתיהם זה אחר זה ובתחלה בימין וביחוד היכא שכותב אשורית בשמאל ורק מושיטא כותב מחמת הרגלו בימין לית דין צריך בושש כי הוא כאיטר גמור לכל דבר שיניח בימין כל אדם וגם הר"י מפריז ז"ל יודה לדעתי בזה דהך דמה כתיבה כו' בכתב אשורית נאמרה. ולפי הנ"ל בנדון שלפנינו ראוי ונכון לפע"ד שיכתוב אשורית כטבעו בשמאל ויניח תפילין בימין כל אדם כשאר איטר ואין לחוש לזה שהרגיל עצמו לכתוב מושיטא בימין כל אדם וכאשר בררנו:

ולענין שיהי' סופר סת"ם עדיף היתירו טפי דאף אי נחוש לומר דבשביל שכותב מושיטא בימין כל אדם הו"ל לענין כתיבה כשולט בשתי ידיו. הנה אין כאן חשש רק לענין הנחת תפילין בימין כל אדם. דלדעת הר"י מפריז ז"ל ודעמי' הי' צריך להניח בשמאל וכמ"ש לדעתם ז"ל בהגהת סמ"ק ונמשך אחריו המג"א ז"ל דגם בשולט לענין כתיבה בשתי ידיו ושאר מעשיו רק בשמאל דינא הכי דמניח בשמאל ומסתבר טעמייהו דכיון דלדעת הר"י מפריז ז"ל ודעמי' אזלינן רק בתר כתיבתו כשכותב בשתי ידיו דינו כמו שולט בשתי ידיו דמניח בשמאל כל אדם דשאר מעשיו לא מעלין ולא מורידין [ואנכי אמרתי להביא קצת ראי' לזה לפמ"ש הפוסקים ז"ל להכשיר דפוס בסת"מ א"כ באיש כזה שעושה כל מעשיו בשמאל אם היה כובש בדפוס פשיטא שהי' עושה בשמאל וא"כ כתיבת סת"מ לדידי' אפשר בשתי ידיו בכתיבה בימין ובדפוס דג"כ הו"ל בכלל וכתבתם בשמאל ואמאי מניח בשמאל. א"ו דכיון דלדעתם בכתיבה תליא מילתא גם בכותב בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם וכנ"ל בשם הגהת סמ"ק והמ"א ז"ל ויש לדבר הרבה בזה אולם לא באו הדברים אצלי בכור הבחינה ולכן אשים רסן לעטי בזה] אולם בזה יש עדיין לדבר לפי דעת התוס' דדעתם נוטה דהיכא שכל מעשיו בשמאל וכותב בימין הו"ל כשולט בשתי ידיו והיינו שהכתיבה מכריע הכף בשוה נגד שאר כל מעשיו והו"ל כשולט בשתיהם בשוה. וא"כ כשהכתיבה בעצמה היא בשתיהם ושאר כל מעשיו בשמאל י"ל דדינו כאיטר וכמובן:

אמנם לענין כתיבת סת"מ דמלבד דגוף פסול שמאל בכל אדם בדעבד אינו ברור עוד וכמ"ש בסה"ת דאין ראי' גמורה ממלאכת שבת דהתם מלאכת מחשבת אסרה תורה ובכל המלאכות בעינן שיעשה כדרכו ועיין ב"י שהכריע דהיכי שאין לו תפילין אחרים יניח תפילין אלו שנכתבו בשמאל וכנ"ל שאין פסולו ברור כ"כ וי"ל ג"כ שזה כוונת רש"י ז"ל בהך דמה כתיבה בימין שפירש שרוב בני אדם כותבין בימין ולא פי' שצריך מדינא להיות נכתב בימין הנה בשולט בשתי ידיו לכ"ע אין לפסול דעבד בכתבו בשמאל דגם בשבת חשוב מלאכה בשולט בשתי ידיו בין כותב בימין ובין בשמאל עיין ש"ס דשבת דף ק"ג ועיין במג"א ז"ל. אולם כבר כתבתי דגם לענין הנחת תפילין אין לחוש להניח בזה כשאר איטר וכאשר בררתי למעלה טעמי ונימוקי והנלפע"ד כתבתי וה' הטוב יצילנו משגיאות

תוכן העניינים

ברכת רצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה