אור ברסלב
ברכת רצה סימן לג

ברכת רצה· רבי צבי הירש אורנשטיין

סימן לג

סימן לב

בשולי המכתב לידידי הרב הגאון המפורסם וכו' מוה' חיים אלעזר וואקס נ"י אבד"ק קאליש.

ע"ד תורה אודות הקמחא דפסחא מן הרחיים של קיטור אשר אסרתי בהיותי בק' בריסק וכת"ה יצא לדון בכחא דהתירא הנה אם אמנם הדבר ברור כי הבצק הנתהוה בקירות הקנים הסתומים הנמצאים ואשר בתוכם יובל הקמח ממקום למקום הוא בא גם בקנים של עץ רק מזיעת החום כי העץ כבר נתיבש ולא יעלה על הדעת שכל הבצק הנעשה בכל השנה הוא ע"י הלחות שהי' בהעץ בעודו במחובר ואך עכ"פ הוי כמו מפירות דממהר להחמיץ עם מים ומה שהחליט כת"ה דאם בעת נתינת המים כבר נתיבשו המ"פ לא איכפת לן שהביא דברי הפ"מ ז"ל דאם הי' מים על הקמח ולא החמיץ ונתיבש ואח"כ בא עליו מי פירות אין ממהר להחמיץ דאל"כ בכל חטים שבעולם שיש בהם לחות בשעת קצירה ונתיבשו דיהי' אסור ללוש במ"פ ודן מזה כת"ה דה"ה להיפך כשהמ"פ שהי' מתחלה נתייבשו. אולם לדעתי ל"ד ואין איפוא מזה ראי' דענין היובש הוא שנתיבש הממש מהלחות ונבלע בהקמח ולא נשאר רק טעמו ולא ממשו וכשנתיבש א"כ הדבר המחמיץ דהיינו המים הטעם שהכח שנשאר אינו יכול להחמיץ דאל"כ היו כל החיטין אסורים דהלחות שהי' בשעת קצירה הי' מחמיץ אח"כ משא"כ מי פירות שבאמת המה אינם מחמיצים כלל רק שהטבע פועל שהמים ימהרו להחמיץ מאין הרגלים לומר שהטעם והכח שנשאר בהם אחר היובש לא יפעלו כזאת וזה חילוק נכון. אולם לדעתי א"צ לכל זה דנודע דעת רבים מהאחרונים ז"ל לענין הקנעבליך דגם במ"פ מהני ששים וכן החליט להלכה מ"ז רשכ"י זצ"ל וברור כי נגד הקמח שנעשה אח"כ מהבצק הנ"ל יש בשאר הקמח יותר מששים הרבה דהבצק הנ"ל לא נעשה בהכלים שקורין שעפערליך שהולכין במהירות ואינם מתחממים בעת הליכתם תוך הקנים הסתומים ורק שהאבק הפורח נדבק בקירות הקנים ואחרי נופלם מעט מעט מתערבין בתוך הקמח ואף לדעת המחמירים בהקנעבליך דל"מ ששים הנה לדעת הסוברים שבאו לדון דהחלק מהקמח שבא עליהם המ"פ מהם הוא גדול בכמותו יותר מהקנעבליך עצמן ג"כ אין להחמיר בנ"ד דיש יותר מששים הרבה נגד כל הבצק הנ"ל וכאשר יעיד החוש והי' די איפוא לכל היותר שנצטרך שיהי' בהחטין שני פעמים ששים נגד המצומחים והמבוקים אחד נגדם ואחד נגד התערובת מהקמח המתהוה אח"כ מהבצק הנ"ל ואין לדון להחמיר בזה רק לדעת הסוברים דמי פירות כ"ש עם מים ממהר להחמיץ וכמובן ופשיטא א"כ שהמקילים לטחון בהרחיים הנ"ל יש להם על מה שיסמוכו ועכ"ז בק' בריסק שיש די ברחיים של סוסים שיש שם אמרתי מחמת חומרא דחמץ יש לחוש לכל הדיעות שלא ליקח קמח מרחיים של קיטור וה"ה בשאר אמעריקאנישער קונסטמיהלען דהוא הוא אחרי שלדעת הסוברים דל"מ בישול כלל למ"פ יש להחמיר ויש מלבד זה לחוש שמחמת ריבוי החיטים הנצרכין לרחיים כאילו קשה לסמוך על בדיקת החיטים זה הי' טעמי ונימוקי ואך בבואי למדינה זו וראיתי שכל הרחיים הנמצאות המה קונסטמיהלען והמעט פשוטים אין בהם כדי סיפוק קמח לפסח הנחתי אותם במנהגם אחרי שיש להם מצד עיקר הדין על מה שיסמוכו ואך במקומות שנהגו להחמיר בדבר השומים הנמצאים אף אחד בטאפ ויותר וטוחנים ברחיים כאלו עליהם יש לומר הכסיל בחושך הולך וכאשר בררתי למעלה. כזאת אמרתי להביע לכת"ה ואשאר ידידו:

תוכן העניינים

ברכת רצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה