אור ברסלב

ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין

דף י:

דף י.

גמרא כל התולה בזכות עצמו כו'. ד"ז צ"ב ממ"נ אם ראוי לזכותו במעשיו מה נ"מ ביה אך הענין כמ"ש בפתיחת ספרי ברכת ראש על מס' נזיר שהקב"ה נוצר חסד לבניו אחריו ועם הצדיק יעשה בתורת חסד וזש"א וחסד ה' על יראיו וצדקתו (של הצדיק שומר) לבני בנים ולזה כאשר ביקש הצדיק בזכות עצמו וה' הוא יודע שיוצרך צדקתו לבני בניו אז יתן לו ה' בזכות אבותיו כמה"כ והיה עקב תשמעון כו' ושמר לך ה' כו' וזכותך יהא וברך פרי בענך. אך אם הצדיק עצמו תולה בזכות אבותיו וצדקתו שומר לבניו ד"ז גופיה נחשב לו לזכות ותולין לו בזכותו והוא נענה תחלה ולזה מסיק הא דריב"ל כשנאמר לו למען דוד עבדי הבין שצדקתו שומר ה' לזרעו שלא יהיו ראוים ונהנים בזכותו אמר הנה לשלום כו' ואר"ל:

שם אמר רבי מני גדול הקורא ק"ש כו' עי' תוס' ותי' דחוק דפשיטא הוא כיון דבזמנו עדיף אפילו למי שתורתו אומנתו. עו"ק בברייתא דתנא לא הפסיד מה כיון בזה דעל הברכות ביאר אח"כ דמברך. ונ"ל שר"מ רוצה לדייק שק"ש בעונתה עדיף משינון וזה נקרא עוסק בתורה כמ"ש בסוף מכילתין בביאור הש"ס היוצא מבהכ"נ לבהמ"ד ועוסק בתורה וזהו עיון דבר הלכה ובירושלמי פליגי תנאי בזה דרשב"י סובר שינון עדיף ע"ש וזהו דדייק מדתנא לא הפסיד כאדם שקורא בתורה ומהיכי תיתי יגרע קריאת שמע משאר ד"ת א"ו ה"ק לא הפסיד הברכות שיהא כאדם הקוב"ת שאינו מברך קמ"ל דזה יותר גדול מקוב"ת ולהכי לא הפסיד הברכות וש"מ שבעיקר זמן ק"ש גדול יותר אף מעוסק בתורה בשינון ואולי דיוקו דר"מ הוא מהברייתא וע"ע לקמן (דף יג) מש"ש. ובזה תעלה ארוכה למש"כ רה"ג דלא הפסיד הברכות עד שעה ד' ותו לא ולא ביאר טעמו וכתב הרא"ש ושמא משום דהוא זמן תפלה לר' יהודה ואין בזה רמז בש"ס ולמש"כ א"ש כיון דה"ע דלא הפסיד הברכות הוא משום דיש עדיין יתרון לק"ש מת"ת וזה א"א לומר כל היום דהכתיב ובקומך ולא עדיף מקרא דבוקר דהוה לר"י עד ד"ש. ועפ"ז נראה כדעת הלבוש (סי' נח) דמיעוט, דמיעוטי קיימי בשעה ד' דשייך לשון קימה רק דלא אזלינן בתרייהו וכמו מבערב אף דמיעוטא שוכבים מתחלת ערב אחר שקה"ח כדס"ל לר"א דברייתא לעיל מ"מ תנא דמתני' לא אזיל בתרייהו כ"ה בבוקר אזלי בתר מיעוט החשוב כבני מלכים. (ב) ועל פי מה שכתבתי י"ל הא דאיתא בסמוך אמרי לך ב"ש נימא בבוקר ובערב והקשו כולם דא"כ הו"א עד חצות או עד ד' שעות ומש"כ בזה אר"ל. ויו"נ דס"ל לב"ש כן לאמת עד ד' שעות כיון דהוה זמן קימה קצת ומ"מ לא אזלי בערב בתר מיעוט השוכבים אחר עה"ש כדמשמע מהא דנימא קרא בערב, די"ל לפי דאז מתחיל זמן ק"ש דבקר ותדע דהא לכ"ע לא אזלינן בתר שכיבת מיעוט עד ג"ש כיון דהוא יום גמור אחר נה"ח כן הוא לב"ש אחר עה"ש. ואין להקשות הא ר"א ג"כ מדב"ש וס"ל במתני' וגומרה עד הנה"ח די"ל כדמתרץ הש"ס לעיל (דף ג) תרי תנאי אליבא דר"א ובמתני' דס"ל לר"א מצה"כ בתר רוב שוכבים כ"ה נמי אזיל בתר רוב קמים עד נה"ח ובברייתא דריש מכילתין דאזיל ר"א בתר מיעוט שוכבים מתחלת שקיעה כן נמי בקומך י"ל דאזיל בתר מיעוט עד ד"ש כב"ש ועי' בספר אהע"ז שם. ועפ"ז א"ש דעת העור (בסי' נח) שכתב אע"פ שזמנה נמשך עד סוף שעה ג' אם נאנס ולא קרא יכול לקרותה כל שעה ד' והקשה הב"י מנ"ל להעור לחלק בין נאנס או לא ולמ"ש י"ל כמו בזמן שכיבה עיקר זמנו עד עה"ש וכשנאנס נמשך עוד עד הנ"ח משום מיעוטא דשוכבים כן הוא ג"כ בק"ש דקימה עיקר זמנו עד ג"ש ובנאנס אזיל בתר מיעוטא עד שעה ד' כנ"ל:

תוכן העניינים

ברכת ראש ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה