ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין
דף טז.
רש"י ד"ה סרכיה נקט אין לטעות כו' בחי' רשב"א פי' דר"ל מלמען ירבו ואילך אי מסתפק אם קרא מה שלמעלה הימנו א"צ לחזור לראש שחזקה אמר שאותו פרשה שגורה לאפוקי שאר פרשיות ע"ש. ולא אבין הא רש"י מסיק דא"צ לחזור אלא לאמת. ויותר נ"ל דה"ק דר"י קאי על הא דקרא וטעה ואינו יודע להיכן יחזור יחזור לראש הפרק. אם עומד באמצע ברכת אמת ויציב ואינו יודע להיכן טעה לא יחזור לראש הפרק דויאמר דזה ראש פרק דיצ"מ וכדאר"י לעיל בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק רק לאמת ויציב לפי שהפרשה שגורה בלימודו לכן יש לתלות יותר שטעה בהברכה שאינו מורגל כ"כ. ומיושב קו' רשב"א שם. אך לא נתברר לי למה נעה מפשוטו דסרכיה נקט ומכתיבה שניה סליק כמ"ש הרשב"א:
ד"ה קורין את שמע ומברכין לפניה ולאחריה כתיקונה. ר"ל לאו דוקא ברכת אהבה רבה ואמת ויציב שהיא מעין מצות ד"ת כי גם כל הברכות צריכה להיות תיקונה דומיא דתפלה:
תוס' ד"ה מעשה רו' לאו מעשה לסתור. המהרש"א הקשה למה לא אמר חסורי מחסרא. גם הפ"י הקשה מסוכה (דף כו) מעשה בריב"ז ומשני חסומ"ח. ומש"כ הצל"ח דר"ל לאו מעשה לסתור דברי רשב"ג בנו אינו במשמע. אך א"ש בפשי' דר"ל דר"ג כיון בלשון לבעל הימנו מלכות שמים אם גדול הוא כו' ואצ"ל חסורי מחסרא. ול"ק קו' הב' דמהרש"א ע"ש:
ד"ה וחותם בברכת הארץ כו'. גי' הש"ס שלפנינו פותח בבה"א וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ. וי"ל דכולל וחותם בשתים אע"ג דבעלמא אין חותמין בשתים כדאיתא לקמן (דף מט) י"ל בפועלים התירו. אכן לגי' תוס' וחותם בבה"א הקשו אע"ג דמדאורייתא כו'. אך קשה הא דאיתא לקמן (דף מו) תדע דהטוה"מ לאו דאוריית' שהרי פועלים עוקרין אותה ולדבריהם לא מוכח מידי. ודוחק לומר דדייק מדאינו כולל הטוה"מ דמה נ"מ בכוללו לדעתם דס"ל ג' ברכות מה"ת וכן הטוה"מ הוא ברכה בפ"ע. אח"כ נדפס גליון הש"ס והניח זה בצ"ע. ואני כתבתי בראש פרקין כיצד מברכין דבז' מינים סגי מה"ת בברכה אחת מעין המין שאוכל ובלחם הוא ברכה מעי"ש מה"ת רק משה ויהושע ודוד תיקנו ויסדום לשלש ברכות על הטובות שהי' על ידם לזכר צדיק לברכה,. וכן משמע הכא שלא היו עוקרין דבר תורה ק"ו מתפלה וברכה לפניה לגי' הרי"ף וקו' התוס' הוא הא מדאורייתא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד אא"כ גדול ממנו בחכמה ומנין ואיך עקרו תקנת דוד ושלמה. עז"כ דיש כח ביד חכמים כו' היכא דיש טעם בדבר אבל העוה"מ דעקרו לגמרי מוכח דאינו מה"ת. וי"ל טעם לשבח מה דעקרו ברכת בונה ירושלים וכללו בבה"א ולא איפכא לפי כשתיקנו דוד ושלמה לכבוד ירושלים לא היה אז סדר התפלה דאח"כ אנשי כנה"ג תיקנו כדליתא בפ' א"ט וכיון שנתקן היום בתפלה ברכת בונה ירושלים לא חשו כ"כ בברהמ"ז ועמדו על ד"ת לכללו בבה"א והוה שני ברכות לחלקו מז' מינים: